עדיף שיתפלל יחיד בהנץ החמה, כי תפילה שקודם הנץ היא בדיעבד גדול והתירו אותה רק מחמת שעת הדחק, ולכן אם ישנה אפשרות להתפלל בהנץ החמה אפי' ביחיד, יתפלל ביחיד. (ילקוט יוסף חלק א' עמ' קלז).

הרב ירון אשכנזי

כלל בידינו שעוסק במצווה פטור מן המצווה והטיפול בילדים הינו מוכרח וחובה וזוהי מצוות האב לגדל את ילדיו ולחנכם, ולכן בוודאי שעשה כהוגן בזה שטיפל בילדים ולא התפלל, ואף אינו חייב בתפילת תשלומין שבעיקרה ניתקנה למי שנאנס או שכח ולא התפלל, ולא למי שבלאו הכי היה פטור כי היה עוסק במצווה. אור לציון (חלק ב' פרק ז' הלכה כ"ד בהערות). וראוי שיתפלל תפילת נדבה. שער הציון (סימן צ"ג) והלכה ברורה (סימן קח).

הרב ירון אשכנזי

אם התחיל לאכול במכונית והמכונית גומעת מרחקים, מותר לכתחילה אף שנכנסים ויוצאים מרשות לרשות כל הזמן. [בצל החכמה (חלק ו' סימן עג)].

ואף אם התחיל לאכול במכונית כשהיא נוסעת ועצר ויצא ממנה לחוץ אפילו אינו רואה מקומו (המכונית) דאינו חוזר ומברך. [בצל החכמה (חלק ו' סימן עב)]. וכן אם התחיל לאכול מחוץ למכונית יכול להמשיך ולאכול במכונית והוא הדין להיפך. [שו"ת אור לציון (חלק ב' פרק י"ב הלכה ט"ו)].

הרב ירון אשכנזי

אף שמכתבי האריז"ל לכאורה משמע שצריך להניח את יד ימין על העיניים ממש, ומשמע שכל דבר אחר נחשב לחציצה, מכל מקום מבואר בפוסקים שהמשקפיים אינם נחשבים לחציצה, ויכול לכסות עם היד את המשקפיים ולעצום את העיניים. שו"ת דברי יציב (ליקוטים סימן י"ב).

הרב ירון אשכנזי

בבית המקדש היה אסור להפנות גבו אל ההיכל אלא הכהנים והלויים בזמן שגומרים עבודתם היו מהלכים אחורנית מעט מעט עד שיוצאים מן העזרה, ומכאן למד הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ז הלכה ז) שגם בזמנינו אף שחרב המקדש צריך לנהוג באותו המורא שאין להפנות את גבו כנגד השכינה, ובספר סובו ציון (עמ' י"ז) הביא בשם הגר"א נבנצאל שליט"א שהרב נוהג שלא להפנות את גבו בכל שטח רחבת התפילה. ומכל מקום אין זו אלא הנהגה טובה ולא עיקר הדין, מכיון שרחבת הכותל אינה חלק מבית המקדש אלא הרחבה שלפני הר הבית והכותל המערבי הוא החומה שמקיפה את הר הבית ולא חלק מבית המקדש, ולכן אין זו הלכה אלא רק הנהגה טובה. (אשר השיב עמ' 104).

הרב ירון אשכנזי

בשעת אמירת מודים דרבנן יש לעמוד ולכרוע, ולא יאמרנו מיושב אלא אם הוא זקן ביותר או חולה. ארחות חיים (תפילה סימן מד) והביאו בית יוסף סימן קכ"ז.

הרב ירון אשכנזי

כשם שיש דין באדם גדול שאם הפסיד תפילה צריך להתפלל תפילת תשלומין, (שלחן ערוך סימן ק"ח) כך יש דין לחנך ילד קטן שאם שכח תפילה שיתפלל בתפילה הבאה פעמיים ויעשה תשלומין לתפילה שהחסיר. הגרי"ש אלישיב (תפילה כהלכתבה פרק א' סעיף י"ג) והגר"ח קנייבסקי (דרך שיחה חלק א' עמ' ע"ז).

הרב ירון אשכנזי

מנהג הספרדים שאפשר בהחלט להעלות אותו לתורה בשבוע שקודם לשבת הבר מצווה, ואף שעדיין אינו בגיל מצוות, מכל מקום מכיון שכעת חוגג על הנחת התפילין והוא ממש סמוך ליום הבר מצוה, אפשר להעלותו לתורה ומצטרף גם למניין ג' עולים. שו"ת יחוה דעת (חלק ב' סימן ט"ו). והאשכנזים נוהגים להעלותו לתורה בשבת שקודם בר המצווה לעליית מפטיר שאינה ממניין העולים, ומנהגם שלא להעלות קטן לספר תורה למניין העולים הקבועים. קיצור שלחן ערוך (סימן כ"ג אות כ"ד).

הרב ירון אשכנזי

אם לא יספיק להתפלל עד שיעבור זמן תפילה מותר להתפלל בישיבה. שלחן ערוך (סימן צ"ה סעי' א'), אמנם אם יש בידו האפשרות להתפלל קודם שיעבור זמן תפילה חייב להמתין למקום שיוכל להתפלל מעומד, ולא עוד אלא אף מי שהתפלל בדרך כשהוא יושב ונזדמן לו האפשרות להתפלל מעומד חייב לחזור ולהתפלל מעומד. שלחן ערוך (סימן צ"ד סעיף ט').

הרב ירון אשכנזי

יכולים לשמוע קריאת התורה במנחה, ואין צריך שיהיו עשרה שלא שמעו, אלא מספיק אפילו שישנם ששה שלא שמעו קריאת התורה וכמובן שצריכים לקחת עוד ארבעה אנשים שישלימו להם את המניין, ויכולים להשלים מניין אפי' שהם בעצמם שמעו קריאת התורה. ביאור הלכה סימן קמ"ג (דיבור המתחיל "בפחות") וכן פסק בספר אשי ישראל בשם הגר"ח קנייבסקי (פרק ל"ח סעי' כ"ה) שמספיק ששה אנשים שלא שמעו קריאת התורה. (אשי ישראל עמ' תכ"ג).

הרב ירון אשכנזי