תשובה:
יכול לברך עד שבעים ושתיים דקות אחרי שיצא מבית הכיסא, ובתנאי שאינו צריך לנקביו שוב, אבל אם צריך כעת לנקביו חייב להיכנס לבית הכיסא ורק לאחר מכן יברך אשר יצר. הליכות עולם (חלק א' פרשת ויצא אות ד').
יכול לברך עד שבעים ושתיים דקות אחרי שיצא מבית הכיסא, ובתנאי שאינו צריך לנקביו שוב, אבל אם צריך כעת לנקביו חייב להיכנס לבית הכיסא ורק לאחר מכן יברך אשר יצר. הליכות עולם (חלק א' פרשת ויצא אות ד').
כל הדברים הללו אינם צריכים נטילת ידיים בכלי, שלא הצריכו נטילת ידיים בכלי אלא רק לסעודה ויש אומרים שגם לקם משנתו בבוקר, אבל לדברים אחרים שהצריכו ליטול אחריהם ידיים אין צריך דווקא בכלי אלא יעביר את ידיו תחת זרם המים. אור לציון (חלק ב' פרק א' הלכה ט"ו) ומעיקר הדין די בנטילה מהברז פעם אחת ואין חיוב דווקא בכלי, ומכל מקום מנהגינו לכתחילה ליטול ג' פעמים. ילקוט יוסף (סימן ד' סעיף ע"ח)
בגמרא (פסחים ע"ו עמוד א') מבואר שאסור לאכול בשר עם דגים יחד מפני שיש בזה סכנה למחלת הצרעת, ונחלקו הפוסקים (בית יוסף אורח חיים סימן קע"ג ושלחן ערוך יורה דעה סימן פ"ז) האם גם בחלב ודגים יש סכנה או שאין סכנה.
להלכה - האשכנזים מקילים בזה, ונוהגים לאכול חלב עם דגים (דרכי משה או"ח סימן קע"ג אות ד'). והספרדים מחמירים בזה ונמנעים לכתחילה שלא לאכול דגים בחלב או גבינה. זבחי צדק (סימן פ"ז סעיף קטן י"ח) ובן איש חי שנה שניה פרשת בהעלותך אות ט"ו). אבל אם בטעות נתבשלו דגים עם חלב מותר אף לספרדים לאכול. כמו כן כל החשש הוא רק בדגים עם חלב או גבינה, אבל בדגים עם חמאה יש להקל אף לספרדים. הליכות עולם (חלק ז' עמוד כ"ג).
כל כלי שאין רגילות לאכול מתוכו, מעיקר הדין אינו חייב בטבילה, ועל כן נפסק לגבי צלוחית של זכוכית שאין משתמשים בה לשתות אלא רק לאחסון יין, שאין צריך להטבילה. (שו"ת שלמת חיים החדש סימן ש"ז) וכן סכין שמיועד לחיתוך ירקות מעיקר הדין אין צריך טבילה. זבחי צדק (סימן ק"כ סעיף קטן כ"ח). ואם כן הוא הדין לענייננו שאין הכלי מיועד לאכילה אלא לחיתוך ופירוק אינו חייב בטבילה, ומכל מקום ראוי להטבילם בלי ברכה. הליכות עולם (חלק ז' פרשת מטות אות ה' ואות י"א).
מותר להפעיל את מכונת הכביסה, וכך מצאנו במשנה מסכת שבת דף י"ז עמוד א', שמותר להשרות את הסממנים בתוך מים מיום שישי, אף שהמלאכה מסתיימת בשבת. אבל אין לתלות את הכביסה עד מוצאי שבת (שו"ת יחוה דעת חלק ג' סימן י"ח).
מותר להפעיל ממטרות ביום שישי סמוך לשבת על ידי שעון שבת, וכך מבואר במשנה מסכת שבת דף י"ח עמוד א' "פותקין מים לגינה מערב שבת, ומתמלאת והולכת כל השבת".
זכות הקדימה בהדלקת הנר ניתנת לאשה, כתיקון על חטאה של חוה, ולכן אם האשה מעוניינת להדליק, היא הקודמת.
יש בקטע זה ד' פעמים את המילה "חיים" משום שאנו מבקשים להינצל מד' מיני סכנות חיים העלולים להתעורר במשך השנה: סכנה שאדם נקלע אליה מחמת עבירה, מחמת שהגיע זמנו, כשנופל ביד אוייב, שיש נספה בגלל סיבה כל שהיא או כפרה על אחרים, וגם על זה מבקשים. כן כתב במחזור אהלי יעקב (ראש השנה דנ"ב ע"ב) לרבי יעקב יצחקי בשם השל"ה.
אינו רשאי לסיים למדני חוקיך, מכיון שאם שכח אינו חוזר, לכן אין לו לומר "למדני חוקיך" שאין מוסיפים פסוק זה אלא במקום שאם טעה מחזירין אותו. בן איש חי (פרשת נצבים אות כ') ומרן הרב עובדיה (חזון עובדיה עמוד ס"ו).
אסור לעשות מלאכה בערב שבת מתשע שעות וחצי שביום (בקיץ – בסביבות שעה 16.00 ובחורף בסביבות שעה 14.00), כדי שיהיה פנוי לעסוק בצרכי שבת, וכל העושה מלאכה בזמן הנ"ל אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם. על פי הגמרא בפסחים (דף נ') וכן פסק בשלחן ערוך (סימן רנ"א).