אם יכול להעיר אחד או שניים מבני הבית שישמעו ממנו ברכת להדליק נר חנוכה, הנה מה טוב, ואם לאו, יברך וידליק נר חנוכה אפי' שאין עוד מבני הבית ששומעים הברכה. (חזון עובדיה עמוד ס"ד).

הרב ירון אשכנזי

אם אין מי שמדליק עליו בביתו ואין לו אפשרות להדליק נרות יכול להדליק פנס שיש בו סוללות, ומכיוון שזו שעת הדחק אם מסדר נרות החנוכה באופן שיהיה לו היכר שהוא נר חנוכה יוצא ידי חובה בכך, ולאשכנזים יכול אפילו לברך על כך. הגרש"ז אוירבך בפסקים שבהליכות שלמה (מועדים עמ' רפג) והגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ תשובות (ח"ג סי' קג) ולספרדים ידליק את הפנס אבל אינו יכול לברך על כך משום ספק ברכות להקל. מרן הגרע"י חזון עובדיה (עמ' צז בהערות).

הרב ירון אשכנזי

מותר לאכול מייד לאחר הדלקת נרות ואין צריך להמתין חצי שעה, וגם אין חיוב להתבונן על הנרות, רק אסור להשתמש לאור הנרות. ומכל מקום יש מצווה בהתבוננות על נרות החנוכה. (שו"ת שב יעקב אורח חיים סימן כ"ב). וע"י הסתכלות בנר חנוכה מקדשים את העיניים וסגולה לתקן עוון הסתכלויות אסורות. שפתי צדיק (עניני חנוכה), וכן זו סגולה להתחזק בביטחון בה'. ספר הגיון לבי (על שער הכוונות דרוש חנוכה עמ' כ"ג). וזוכה לזיכרון בתורה. (חתם סופר – תורת משה מקץ דף קע"ט עמוד ב'). וניצול ממלאך המוות. (ספר נחלת יעקב (עמוד רכ"ז אות  מא).

הרב ירון אשכנזי

הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה, עושה לו מדורה בפני עצמו, שהרי הוקצה למצוותו. (שולחן ערוך סימן תרע"ז סעי' ד'). וכשם שצריך לשרוף את השמן, כך צריך לשרוף את הפתילות. (חיי אדם כלל קנד סעי' לא, וקצשו"ע סי' קלט סעי' כ').

הרב ירון אשכנזי

את החנוכיה שבפתח הבית מדליקים בברכה, כי עיקר המצווה להדליק נר חנוכה בביתו, החנוכיה העומדת ברשות הרבים ואינה עומדת בפתח הבית אינה אלא פירסום הנס אבל אינו עיקר המצווה.

הרב ירון אשכנזי

הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א פסק להלכה ולמעשה גם במקרה זה לברך בורא מיני מזונות, והטעם משום שמתחילת עשייתו מיועד להיות קראנץ' אפי' שבאמצע התהליך נאפה כרגיל, בכל אופן הולכים אחר כוונתו הסופית שזה הקראנץ' וברכתו מזונות. וכן כתב בספר וזאת הברכה (עמוד 317) בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל. ועל כן להלכה ברכתם מזונות.

הרב ירון אשכנזי

מקור הדין מופיע בשלחן ערוך (סימן מ"ו סעיף ג') ורמז לתקנת מאה ברכות מתוך הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך" ודורשת הגמרא "אל תיקרי מה אלא מאה" ונאמרו כמה רמזים בעניין זה:

• בשיבולי הלקט (סימן א') פירש שהאותיות של פסוק זה הן מאה.
• עוד פירש שהאותיות מ"ם ה"א בחילוף אותיות א"ת ב"ש, הן יו"ד צד"י, ובגימטריא הם מאה.
• במדרש רבה (במדבר פרשה יח) מובא שדוד המלך תיקן מאה ברכות, שנאמר, נאם הגבר הוקם על, "על" בגימטריא מאה, שבכל יום היו מתים בישראל מאה אנשים, בא דוד ותיקן להם מאה ברכות, וכיון שתיקנן נעצרה המגפה.
• עוד רמז המובא בראשונים מתוך הפסוק "הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'", יבורך כתוב יברך, חסר בלא ו', "כי כן" בגימטריא מאה, ללמד שמאה ברכות יברך גבר. ויש עוד רמזים עמוקים בזה כפי שמובא בכתבי האריז"ל (שער רוח הקודש דף ד' ע"א) ובספר מקבציאל (שנה א' פרשת וישב אות לד) של הרב בן איש חי.

הרב ירון אשכנזי

ברכתם המוציא משום שקודם כל אופים אותם כלחם ורק אחר כך אופים אותם שוב להקשותם, אבל אם אופים אותם מלכתחילה והופכים אותם מבצק לצנימים, במקרה זה ברכתם בורא מיני מזונות. (אור לציון חלק ב' פרק מ"ו הלכה י').

הרב ירון אשכנזי

יש אומרים לברך על קליפות האתרוגים המרוקחים בדבש שהכל נהיה בדברו. בן איש חי (פרשת פנחס אות ד'). אמנם להלכה יש לברך בורא פרי העץ. חזון עובדיה ברכות (עמוד ק"ל).

הרב ירון אשכנזי

מותר להוציא דברים מההקפאה לצורך הפשרה ללילה השני. מהרש"ג (חלק א' סימן ס"א) ובשו"ת יביע אומר (חלק י' סימן כ"ו).