תשובה:
נמנעים שלא לאכול אגוזים בראש השנה, משום שזה מרבה כיחה וניעה, ועוד שאגוז הוא גימטריא חט"א. אמנם אם הניח אגוזים בעוגה וכדומה, אין איסור משום שהאפיה או הבישול מבטלים את הכיחה וניעה. (באר משה חלק ג' סימן צ"ז).
נמנעים שלא לאכול אגוזים בראש השנה, משום שזה מרבה כיחה וניעה, ועוד שאגוז הוא גימטריא חט"א. אמנם אם הניח אגוזים בעוגה וכדומה, אין איסור משום שהאפיה או הבישול מבטלים את הכיחה וניעה. (באר משה חלק ג' סימן צ"ז).
בזה יש לחלק: בהפסקות שבאמצע התפילה, אסור לעשות כלום וצריך להמתין לשליח ציבור, אבל לאחר שסיים תפילתו וממתין לחזרת הש"ץ יכול ללמוד מתוך ספר, בהרהור הלב בלי להוציא בפיו. יביע אומר (חלק ב' סימן ד' אות י"ג).
אינו צריך לשוב וליטול ידיו שוב בהגיע עלות השחר. (שו"ת יין הטוב להגר"י ניסים זצ"ל חלק א' סימן ו').
טוב שיאמר תיקון חצות, שמעלת תיקון חצות גדולה יותר מן הסליחות. (כף החיים סימן תקפ"א סעיף קטן ד')
רשאי לענות אמן אחר הקדיש, והברכות, ולענות י"ג מידות אף שיש שהייה של כמה שניות מרגע האמת עד הרגע שבו נשמע השידור, בכל זאת מועיל הדבר. חזון עובדיה (ימים נוראים עמוד כ"א).
הזמן הראוי ביותר לאמירת סליחות הוא מחצות הלילה ואילך שאז הוא עת רצון לפני ה', והזמן המשובח ביותר הוא באשמורת הבוקר קודם עלות השחר. ואם אינו יכול לומר באשמורת, יאמר בחצות לילה, ואם לא הספיק לומר בלילה יאמר במשך היום. אגרות משה (חלק ב' סי' ק"ה) יחוה דעת חלק א' סימן מ"ו).
אסור ללכת למקום זה, והסיבה היא משום שאסור לאדם להכניס את עצמו ביודעין וללכת למקום שאין בו מניין, כי מבטל קדושת ה' בעשרה וקדיש וקדושה וברכו ועניית אמן, ונחשב כאילו ביטל מצוות עשה, ואף שאם לא הזדמן לאדם מניין יכול להתפלל ביחיד, ואינו עובר איסור בכך, מכל מקום כאן שהולך ביודעין על דעת לבטל עצמו ממניין, אסור. שבט הלוי (חלק ו' סימן כ"א אות ג). ושמעתתא עמיקתא (גליון קמ"ד).
הרב ירון אשכנזי
לפוסקי האשכנזים מכיון שמברכים על "תוספת אורה" יכולה האשה להדליק במקום שהמלון מייחד להדלקה ולברך.
לפוסקי הספרדים אם קדמה אשה והדליקה, אינה יכולה לברך ולכן הפתרונות הם כדלהלן:
אף שלכתחילה ראוי להקפיד על כלי גם בנטילת ידיים של בוקר, מכל מקום אם נקלע למצב שבו אין לו כלי יכול ליטול ידיו תחת הברז שלש פעמים לסירוגין ויכול אף לברך על נטילה זו. (אור לציון חלק ב' פרק א' אות ה').
אין לומר תפלת הדרך אלא פעם אחת ביום, אפילו אם ינוח בעיר באמצע היום, אבל אם דעתו ללון בעיר ואחר כך התחרט ויצא ממנה לעיר אחרת, צריך לחזור ולהתפלל תפילת הדרך פעם אחרת. שלחן ערוך (סימן ק"י סעיף ה').
הרב ירון אשכנזי