קרנות פנסיה כשרות ומסלולי הלכה

שאלה:

האם אני צריך להעביר את כל הכסף הנמצא כבר שנים רבות בקרנות פנסיה שונים דוקא לקרנות הנקראות "כשרות", או "מסלולי הלכה" ?

תשובה:

כיום שאפשר בקלות להעביר את הכספים לקרנות כשרות, יש לעשות כן.

מקורות

הדינים שלפנינו מובאים בהרחבה בספר החדש "משפט הרבית" - בסימן האחרון (סימן ק"ל) עם פרטים נוספים, כמו כן התבארו שם יתר הדינים באפשרויות להשקעות שונות, כמו קניית מניות, אגרות חוב, תעודות סל, אופציות, חוזים ועוד.

בשנים האחרונות קרנות הפנסיה עברו שינוי משמעותי בהתנהלות ההשקעות, וכמובן שיש בזה השלכות גדולות להלכה.

ראשית נציג את הנתונים, השינוי התחיל בשנת 1995 למניינם, עד אז היו הכספים ניתנים לקרנות הפנסיה בהלואה, והיתה נקראת במגזר הכללי "פנסיה וותיקה", ובחינוך העצמאי היתה נקראת "פנסיה תקציבית" שהיא המשיכה עד לשנת 2002 למניינם.

מאותם שנים חל מהפך בהתנהלות הקרנות והיינו שהכסף נשאר תחת בעלותו ואחריותו של העובד, והקרן רק ממונה להשקיע את כספו לפי דעתם, הדבר מפורסם בתקנות מס הכנסה (פרק ראשון, סימן ב' סעיף 41 אות ה'] "קופה, חברה מנהלת, וכל העוסקים מטעמן בניהול כספי עמיתי הקופה, יפעלו לטובת כל אחד מעמיתי הקופה בלבד".

מחמת שינוי זה נוצר חשש של כמה איסורים שבעל המעות עלול לעבור.

לענין איסור רבית יש בכך הקלה, שבאופן זה אין כלל הלואה, שהרי הכסף רק מופקד בידי מנהלי הקרן, אבל משום שהכסף עדיין שלו וברשותו, נמצא שנעשה שותף בכל אותם האיסורים שחברת הקרן עושה בכספו, כגון שמלוים אותו ברבית או שמשקיעים אותו בדבר שיש בו חילול שבת או שאר איסורים, שהרי כל מעשיהם ע"פ שליחותו והוא עצמו שותף באותה העבירה ר"ל.

הפתרונות למעשה - כיום יש בשוק הפיננסי ב' דרכים שהעמידו הרבנים העוסקים במלאכת קודש זו הנקראים "מסלולי הלכה" בכדי שלא להיכנס לחששות הנ"ל, והם חלוקים ביסודם.

בד"ץ העדה החרדית נותנים הכשר לקרנות המשקיעות את הכספים ע"י היתר עיסקא כללי, ובכללם גם רכישה של "תעודות סל" וכן "אג"ח קונצרני", והיינו שמתנים שחצי מהמעות הם פקדון ולא הלואה, ומעות אלו יהיו מושקעים בדברים המותרים שאין בהם את החששות הנ"ל של הלואות ברבית ושאר איסורים כדוגמת חילול שבת וחמץ בפסח.

ועד ההלכה "גלאט הון" אינו סומך על היתר עיסקא כללי אלא רק באופן פרטי מול כל חברה, ובפרט ברכישת תעודות סל שהרווחים צמודים למדד, שקשה לומר שאותו אחוז הוא דמי ההתפשרות עבור מה שממונו אכן הרוויח [כמו בכל היתר עיסקא], אלא הדבר נראה יותר כהתחייבות של החברה שזוהי רבית.

ואשר על כן אינם נותנים הכשר לאותם הקרנות שהבד"ץ נותן על סמך היתר עיסקא כללי, אלא רק לאותם הקרנות המשקיעים רק באגחי"ם ממשלתיים, שלדעת רבני הועד החששות הנ"ל לא קיימות בחברה ממשלתית, כיון שאינו גוף עצמי וקל יותר מחברה בע"מ, כפי שהתבאר בספר "משפט הרבית" (סימן קכ"ז אות ג').

שיטת המקילים - יש המורים להקל בכל זה מכמה טעמים, א. שהיא חברה בע"מ, ב. י"א שאין רבית בשליחות, ג. משום שבעל הממון ממנה אותם לעשות רווחים בלבד.

בילקוט יוסף (שבת סימן ש"ו סעיף י"ח) התיר זאת כל זמן שאין הדבר ידוע בודאי שנעשה בו עברה וז"ל, "ומותר להשקיע ב"קרנות נאמנות" שבחסות הבנקים, אף שאפשר שיקנו בהם מניות של חברות העובדות בשבת, שהרי אין זה ברור שיקנו מחברות העובדות בשבת", האור לציון (ח"ב פרק מ"ג תשובה א') כתב לסמוך בזה על ברירה בדרבנן לענין איסורי שבת, טעם נוסף להקל אמר לי הגרש"י זעפראני שליט"א שגם לפי ההתנהלות הקיימת היום שהכספים תחת אחריותו של העובד, מ"מ אינו בעלים עליו אלא הוי בכלל מלוה שלהוצאה ניתנה שאינו יכול להקדישו, ועל כן אין הוא שותף באותם האיסורים אלא נחשב כמסייע לעבירה, ובזה כבר יש כמה צדדים להקל בזה, ועכ"פ בודאי שלכתחילה צריך להשקיע רק במסלולי ההלכה.

למשוך כסף שכבר הצטבר במסלול שאינו כשר - המודעות לנושא זה של מסלולי הלכה וקרנות כשרות נכנסה לציבור רק בשנים האחרונות, ועל כן רבים השואלים אם מותר להם למשוך את הכסף שכבר הורווח להם כרבית בקרן שאינה כשרה, והתשובה שאכן מותר מכמה טעמים שהתבארו בספרנו.