שאלה: שלום לרב, אני עושה בצדק כשיעור חלה (1.560) ומעלה, אבל אני מחלקת את העיסה שעשיתי לכמה חלקים ואופה עכשיו חלק אחד, והשאר מכניסה למקפיא לאפות בשבוע הבא, האם אני יכולה להפריש עתה חלה בברכה?

ומה הדין אם אני עושה בצק כשתי כשיעור חלה, ואחר הלישה החלטתי לתת חלק מהבצק לשכנה קורבה, אני יכולה להפריש חלה על העיסה הזו עם ברכה.

תשובה: העושה בצק שיש בו שיעור חלה (1.560קילו) ומעלה על דעת לחלקו לחלקים קטנים, פטור. ונחלקו הראשונים והפוסקים האם מדובר שמחלקו לכמה אנשים, או שגם אדם אחד שמחלקו לחלקים, פטור.

ויש בזה מספר שיטות אני אביא מה שנוגע אלינו.

יש שסוברים- שהפטור הוא רק כשמחלקים חתיכות קטנות של בצק לאנשים רבים, ולא כשמחלקים את המאפים לאחר האפייה. כן כתב הט"ז (שם ס"ק ב), שהעושה עיסה לחלקה בצק - פירוש לכל אחד פחות מכשיעור חלה, וכן כתב הש"ך (שם ס"ק ה): 'לחלקה בבצק - לאנשים הרבה..., וכן כתב הגר"א (שם ס"ק ז); וכן כתב הפתחי תשובה (שם ס"ק ב): ליישב מנהגינו שנוהגות הנשים בע"ש ללוש רק שיעור חלה... ונוטלים חלה ומברכים... דדעתם לחלק לחמים.... כיון שאין זה לחלקה לאנשים הרבה.

ויש שסוברים- שהפטור הוא רק כשמחלקים את העיסה לחתיכות בצק שייאפו בזמני אפייה שונים, כלשון המעדני מלך (הובא בפתחי תשובה שם): 'דדוקא אם מחלקה שלא לאפות עכשיו הכל אלא מסעודה לסעודה... אבל המחלק עיסת בצק לאפות מיד הכל לא נפטר'. לשיטה זו כשלשים ומחלקים לשם אפייה באותו זמן – ניתן להפריש חלה בברכה.

ולשאלתינו, אשה הלשה 2 קילו בצק וחלק מקפיאה לשבת הבאה וחלק אופה, כיון שאנו חוששים לדעה זו, תפריש חלה מספק בלי ברכה. אלא אם כן היא אופה לפחות 1.560 ואת השאר מקפיאה, שאז מפרישה עם ברכה.

ובאשה שלשה עיסה בשיעור חלה הנ"ל ורק אחרי שכבר נעשתה עיסה החליטה לתת חלק מהבצק לשכנתה או לילדיה הנשואים, לכאורה היה מקום לפטור חלה זו מהפרשה עם ברכה כפי שכבר הסברנו לעיל, אך בנידון השאלה, כיון שבשעת הלישה לא היתה דעתה לחלק, ורק אחר שנתחייבה העיסה בחלה החליטה לחלק, חייבת בחלה בברכה, כמבואר בבית יוסף ובהג"ה בשו"ע (יו"ד סי' שכ"ו ס"ד).

לסיכום הדברים:

א.     העושה עיסה לדוגמא 2 קילו בצק וחלקה אופה וחלקה מקפיאה לאפות לשבת הבאה, אינה יכולה להפריש חלה עם ברכה, אלא מפרישה ללא ברכה.

ב.     העצה למקרה הנ"ל, תאפה לפחות 1.560 ורק חלק הנשאר תקפיא שאז מפרישה עם ברכה.

ג.      אשה שלשה שיעור חלה ולא היה בדעתה לחלק לאף אחד ורק אחר שנעשתה העיסה נמלכה בדעתה ורוצה לחלק לבנותיה הנשואות או לשכנתה, חייבת בהפרשה עם ברכה.