מצה ופשרה | הרב נתנאל שטרית

מצה ופשרה

ערב חג הפסח על כל מצוותיו וחוקותיו יושב הייתי ומהרהר     מצה זו על שום מה? על מה ולמה? ומדוע? ולא, אין הכוונה לשאלה המופיעה בהגדה, הטרידה אותי שאלה אחרת שמא מתוך עולמי הפנימי שמא מתוך התעסקותי עם עולמות פנימיים  של רבים אחרים.

חמץ אסור במשהו כך לימדונו ואיסורו חמור ועונשו כרת, החמור מבין עונשי התורה, ורמז יש בו כך כתוב בספרים וכך עולה מתוך התפילות שהתפללנו בבדיקת וביעור חמץ, רומז הוא ליצר הרע שיש להתרחק ממנו בתכלית ההרחקה ולא לתת לו מקום בתוכנו אפילו במשהו. ולעומתו יש לאמץ את המצה הדקיקה זו שלא תפחה זו שיש בה רק קמח ומים זו שמכונה ''נהמא דמהימנותא'' ''לחם האמונה'' זו שאין בה אפילו משהו מן החימוץ, משהו מן  הרע.

אך הפלא הוא שהן את המצה והן את החמץ מייצרים מאותו חומר, חמשת מיני דגן, אין חמץ ממין אחר ולא נצא ידי חובת אכילת מצה ממין שאינו מחמשת מיני דגן.

ובשלב הזה עמדתי ותהיתי לעצמי מצה זו על שום מה? למה רצה הקב''ה דווקא את המצה הזו?  למה לא נתרחק לגמרי מהחומר הזה שעלול לתפוח ולהיהפך לחמץ, לכרת? למה לא נאפה מצה מקמח אורז שלהלכה אין חימוצו חימוץ? ולמה לא מקמח תפוחי אדמה שלא עלה על דעתו של אף אחד שחימוצו חימוץ? וכלום לא יותר בטוח לאפות מצה מקמח תפוחי אדמה הרי ההבדל בין חמץ למצה הוא כחוט השערה, ח''י רגעים זה מצה ועוד רגע אחד יותר זה חמץ. אז מה יותר פשוט מלהתרחק לגמרי מהחומר הרע הזה שעלול לתפוח ולסכן אותנו בכרת.

את התשובה לכך קיבלתי כבדרך אגב דווקא כשישבתי עם נער מתבגר ומתמודד שניסיתי להוביל אותו לכך שיעשה משהו עם עצמו ומשהו טוב, ותוך כדי שיחות הוא פלט משפט של ''אין מה לעשות זה החומר'' משל הוא איזה חומר גולמי שיוצלח רק ל''לא להצליח'' ואז נצנצה בי ההבנה המדהימה בפשטותה זה בדיוק מה שבורא העולם צועק לנו ''חפץ אני בזה החומר לא בזולתו'' כן את זה אני רוצה את החומר שעלול להחמיץ להפוך לכרת אותו אני רוצה וממנו אני רוצה שתאפה את המאכל הזה שנקרא מצה אני לא חפץ במין אחר שלעולם לא יגיע לחימוץ כי זו היא תכונתו, לא ולא, קח את החמשת מיני דגן על מרקמם וטעמם וקלוריותם ותעבוד בזהירות ובזריזות ואל תתן להם להחמיץ אבל בשום אופן אל תתן לי מין אחר אני רוצה אותם ואת עבודתם.

שמענו! אני רוצה אותך על מגרעותיך שבראתי על תאוותיך שיצרתי על פחדיך שחקקתי, אותך ממש, אותך איך שרציתי שתוולד, וקח את עצמך ותעבוד בזריזות ובזהירות ותזהר שלא תחמיץ קח את החומר הזה שנקרא ''אתה'' וממנו תכין לי משהו שנקרא ''אדם שלם'' ''אדם עובד''. לא, אינני חפץ בחומר שנקרא פלוני שאין בו את אותם תכונות, שלעולם לא יגיע לאותם מקומות רעים שאתה מסוגל להגיע, אני רוצה דווקא אותך עם הנסיונות שהכנתי עבורך דווקא אותך אני רוצה!  רק אותך אני מחפש!

וכגודל ההתמודדות כך גודל העליה שאחריה. וכגודל הגלות כך גודל הגאולה.

ואם תשאל ''מה העבודה הזאת לכם'' חבל שלא נולדתי קמח תפוחי אדמה...  אז לא תגאל.

כי כגודל ההתמודדות כך גודל העליה כמו שכגודל הגלות כך גודל הגאולה.

הכותב הינו מטפל רגשי ומנחה הורים

לקביעת פגישה והרצאות 0527175472

או במייל [email protected]