לא נותנים-לא טוב. נותנים-גם לא טוב?! הרב אליהו נקש
לא נותנים-לא טוב. נותנים-גם לא טוב?!

מספרים על רבי ישראל מסלנט זצ"ל שפעם אחת בא לפניו תלמיד והתלונן שכל מה שהוא עושה בשביל אשתו, לא מספיק עבורה. אמר לו הרב: "כנראה שאתה נותן לה את מה שאתה חושב שנכון לתת, ולא את מה שהיא זקוקה לקבל. דע כי פעולת חסד נמדדת לא ע"פ מה שאתה חושב שהוא טוב בעדה, ולא ע"פ מה שאתה חושב שחסר לה, אלא ע"פ מה שהיא חושבת שהוא טוב בעדה ומה שהיא חשה שחסר לה".
כתוב בפרשה: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסורוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (דברים טו, ז-ח).
התורה מצווה אותנו לדאוג לעניים לכל מחסורם. אך מי שיתבונן בפסוק יראה שישנה כפילות בכל הנוגע להשלמת חסרונו של העני: אומרת התורה שיש לתת לעני "די מחסורו, אשר יחסר לו". מה באה ללמד אותנו התורה בהוסיפה את המילים "אשר יחסר לו", שלא ניתן ללמוד מהמילים "די מחסורו"?
מסביר המלבי"ם: "אף שאינו חסר לרוב בני אדם, אלא רק לו לפי הרגלו חסר דבר זה-צריך לתת לו". התורה מלמדת אותנו יסוד עצום: המדד לנתינה הוא אינו לפי שיקול דעת הנותן אלא לפי צורך המקבל! כלומר ההסתכלות צריכה להיות, לא מה רוב העולם צריך, לא מה אני חושב שצריך, אלא מה מי שמולי צריך!
הרבה אכזבות אופפות אדם במערכת הנישואין, לחלקן הגדול הוא לא מודע, מכיוון שכאשר הוא ניגש למערכת הנישואין הוא מצפה שיושלמו כל החוסרים והצרכים שלו. ממילא מובן מדוע אצל זוגות רבים מתפתחת טינה כאשר בן הזוג לא מעניק לבן זוגו את מה שהוא זקוק. גם אם אדם מבין שלבן זוגו יש צרכים שחשוב למלא אותם, לעיתים הוא לא יעשה זאת-מדוע? או מכיוון שבעיניו הם שוליים, או מכיוון שהבקשה מצד המבקש נעשית בצורה של דרישה, בצורה תקיפה וביקורתית. ואז בן הזוג מופתע מזה שבן זוגו "עושה עניין" מדבר כה שולי, וזה מרחיק אותו עוד יותר למקום בו הוא לא חושב אפי' למלא את בקשת בן זוגו.
לכן חשוב שכל אחד מאיתנו יסביר את הצורך שלו ויפרט על התועלת וכד' או לבקש מגורם מוסמך שיסביר לבן הזוג מדוע צורך זה אינו שולי אלא אדרבה הוא חיוני ביותר, ואף יתן לבן הזוג את הכלים כיצד לעשות זאת. מכיוון שכל רצון מבטא צורך, כאשר אדם מבקש משהו זה לא שהוא רוצה כמו שהוא צריך, אפילו אם מבקשתו משמע אחרת. ואם נתייחס כך לבקשת בן הזוג שלנו, שזה צורך שלו, יהיה קל יותר למלא את מבוקשו, וכששני בני הזוג עושים זאת מתפתח יותר הרצון לתת ולהעניק.