ואומרים שהתורה מפלה את הנשים לרעה | הרב אליהו נקש

ואומרים שהתורה מפלה את הנשים לרעה.. 

כתוב בפרשה (כד, ה): "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח".

פרשיה מאוד לא מובנת: שאלה ראשונה: א"כ מה עם ושמחה את בעלה אשר לקחה? לו לא מגיע? שאלה שניה: כל הנשים שואלות: כתוב נקי יהיו לביתו שנה אחת-"מה עם שנה שניה לא מגיע לנו"? ושאלת השאלות: איך משמחים את האישה? רמז: תשובה של שתי מילים. אז יש גברים שעונים: "כרטיס אשראי". אבל הרוב אומרים: "לא יודע". אותה שאלה נשאלה לנשים וכולן ענו פחות או יותר אותה תשובה: "תשומת לב". תשומת לב יכולה לבוא לידי ביטוי בדיבור, הערכה, הקשבה וכד'.

אנחנו נעמוד על הנושא של דיבור, כגורם מחבר בין האישה לבעלה: אשה רוצה שותף לָדָבַר שיש לה כשרון מדהים בו,  וזה לְדַבֵּר. כמאמר חז"ל בגמרא (קידושין מט): "עשרה קבין של שיחה (=דיבור) ירדו לעולם, תשעה מהם לקחו הנשים". [מה שמדהים אצל הרבה נשים זה שמה שעובר עליהן במשך שלוש שעות הן מספרות במשך שלוש שעות.

הייתה אשה אחת שכל שיחת טלפון שלה נמשכה לפחות שעתיים וחצי. פעם אחת היא סיימה שיחת טלפון תוך חצי שעה. אז בעלה שואל אותה תוך כדי שהוא מרוצה מעצמו: "סוף סוף הבנת שאין תועלת בשיחות הארוכות הללו"? "ממש לא", ענתה. "אז למה דיברת רק חצי שעה?" שאל. "כי זו הייתה טעות במספר...".

אין ספק שהתכונה הזאת אצל האשה תורמת רבות גם לבעלה ולילדים אז צריך להסתכל על התועלת שבדבר]. אז שימח את אשתו הכוונה "שידבר איתי". וזה מתרץ את כל השאלות: זוג מדברים כל יום במשך 365 ימים כמעט על כל הנושאים שרק קיימים, כל נושא עלה לדיון עשרות פעמים ובכל פעם הותקף מכיוון אחר, התוצאה היא שעכשיו שהבעל מכיר את אשתו והיא מכירה אותו בצורה הטובה ביותר, הוא יודע מה היא אוהבת מה לא, מה לומר, איך לומר, מתי לומר, והיא אותו דבר.

יוצא שהקב"ה בחר בנקודה שהאישה טובה בה, ודרכה בנה גם הבעל, וכך נוצרת תשתית לבניית חיים משותפים. וממילא מ"שימח את אשתו" גם הבעל נבנה, ולא צריך ושמחה את בעלה. ולכן אין לשאול מה עושים משנה שניה ואילך כי אם השנה הראשונה תכליתה ליצור את התשתית לבניית בית, ממילא כבר הגענו ליעד וכעת צריך לבנות עוד קומות על הבסיס האיתן שכבר נבנה.

ההבנה הזו ביכולתה לתרום רבות לחיזוק נושא השיחה בין בני זוג, בין זוגות צעירים ובין זוגות ותיקים. נקודת ההנחה שהדיבור אצל האישה הוא משהו אחר לגמרי מאשר אצל הגבר, יכולה לעשות את ההבדל בין חוסר סבלנות בשיחה, ובין הקשבה וקרבה. לכן נשתדל להרבות בשיחה, בפרט בדורנו, כשקשה למצוא את הזמן. אבל עם ההבנה של התועלת של זה מצד אחד, ואת הנזקים שיכולים להיגרם מאידך, נוכל להציב זאת כיעד ולעמוד בזה בהצלחה.