Main Content

שאסור לקרוא קריאת שמע ולברך כנגד הערווה

כ"ב אדר א' התשע"ו
02.03.2016
2558 צפיות
הקישור הועתק
שיתוף

שאסור לקרוא קריאת שמע ולברך כנגד הערווה

 

  1. איסור חמור מן התורה להסתכל באשה שאינה אשתו, והמסתכל באשה נשואה שאינה אשתו, עובר על מה שנאמר בתורה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ועוד אמרו חז"ל כל המסתכל אפי' באצבע קטנה של אשה, ונתכוין ליהנות ממנה, כאילו מסתכל במקום התורף". איתא במסכת ברכות (כד.) "אמר ר' יצחק טפח באשה ערוה, למאי אילימא לאסתכולי בה, והא אמר רב ששת למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים, לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף, אלא לאשתו ולקריאת שמע". וביארו הרא"ש (ברכות פ"ג סי' לז) רשב"א (ברכות כד.) חידושי הרא"ה, מאירי, ועוד ראשונים דהא דאמר ר' יצחק טפח באשה ערוה, פירושו כל מקום מגולה בגופה של אשה שדרכו להיות מכוסה נקרא ערוה, ועל האשה מוטל החיוב להצניעו, וכמובא בספר חסידים (סי' קי) "שיער באשה ערוה לגלות, וכול האמור בשיר השירים כגון בטנך ערימת חיטים, שוקיו עמודי שש וגו', כל שדרך לכסות, ערוה לאשה לגלות". ואפי' אם מצד הדין אין חיוב לכסותו, כגון כפות רגליה וידיה במקום שדרך לכסותן נקרא ערוה ואפי' בעל כלפי אשתו אסור לומר דברים שבקדושה בכה"ג, וכן נפסק בשו"ע (סי' עה סעי' א') וחיי אדם (כלל ד' אות ב') משנ"ב (סי' ע"ה סק"ב) בן איש חי (ש"א פרשת בא אות יב). וכן אסור להסתכל בשערותיה של אשה או לשמוע קולה. על פי המבואר וכיון שהוזכר בשיר השירים למדנו שיש בזה דין ערוה, ויבואר אי"ה בהמשך.
  2. טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסותו אפי' היא אשתו אסור לקרוא קריאת שמע כנגדה. שו"ע (סי' ע"ה סעי' א') ואם לבושה דק ונראה בשרה מתוכה גם כן אסור. כן כתב המג"א (סק"א בשם הבה"ג) ומחב"ר אות א', ושו"ע הגר"ז (אות ג') על פי המבואר בסעי' ה' דערוה בעששית אסור, אמנם הפמ"ג (א"א סק"א ומש"ז סק"א) נקטו דמשום כיסור לערוה נחשב הדבר לכיסוי, ורק אסור בראיה משום הרהור, ואם כן אם עוצם עיניו מותר לכו"ע לקרוא כנגדה, ודעת מרן דאף בערוה ממש מועיל אם עוצם עיניו ויבואר בסמוך אי"ה. ופשוט הדבר שאין הבדל בין פנויה לאשת איש בדבר זה. כ"כ כה"ח סק"ה בשם עולת תמיד.
  3. אפילו במקום שרוב הנשים הולכות ברשות הרבים בבגדי פריצות, ללא שרוולים וכדומה, אסור לברך ולקרוא קריאת שמע כנגדן. ואין חילוק בזה בין הזמנים והמקומות. וזהו רק כשצד העליון של הזרוע מגולה, אבל אם שרוולי השמלה מגיעים עד המרפק, [אציל היד], ועד בכלל, אין להחמיר בזה. כתב הרמב"ם (פרק ג' מהלכות קריאת שמע), דאסור להסתכל כנגד הערוה וכו' וכל גוף האשה ערוה, לפיכך לא יסתכל בגוף האשה כשהוא קורא, ואפילו אשתו. ואם היה מגולה טפח מגופה לא יקרא קריאת שמע כנגדה. ע"כ. וכ"פ מרן דכל מקום שדרכה לכסותו נחשב ערוה, לאפוקי פניה ידיה ורגליה. ובלחם חמודות (פרק ג' דברכות אות קטז) כתב, דזרועותיה אינה בכלל ידיה, ומסתבר דכל מקום ומקום לפי מנהגו, דמידי הוא טעמא משום הרהור, מה שאין כן ברגיל בהן. והשיג עליו האליה רבה (סק"ג) מדברי הרוקח (סימן שכד), דיש לאסור לקרות קריאת שמע נגד הנשים ההולכות בגילוי זרועות. וכתבו האחרונים דהיינו אף באלה שדרכן לילך כך כדרך הפרוצות. אך י"ל דכוונת הרב לחם חמודות על הפרק שמגיע לאצילי היד, שהוא המרפק. וכמבואר דין זה בשו"ת יביע אומר חלק ו' (סימן יד אות ג'). ע"ש. ושם דחה מה שכתב בשו"ת ישכיל עבדי חלק ד' (סימן ט') להקל בזה.
  4. והנה כתב בבן איש חי (פרשת בא אות ח): נשי הערביים שדרכן לגלות זרועותיהן אף על פי שדרכן תמיד בכך לא יקרא כנגדן. וכתב על זה בהליכות עולם חלק א' (עמוד קכא) בזה"ל: הנה אין כוונת הרב להתיר בבנות ישראל שנהגו לגלות זרועותיהן, אלא נראה דרבותא קאמר שאפילו בערביות יש לאסור, וכל שכן בנות ישראל שהוזהרו על הצניעות. וכ"כ בתפארת שמואל על הרא"ש (פ"ג דברכות סימן לז), דדוקא מה שדרך הנשים לגלות תמיד, כגון הפנים והצואר והידים, אבל במקום שרגילים בגילוי זרועותיהן, וצוארן פתוח עד סמוך לדדים, זהו מנהג רע וקורא אני עליהן חוקים לא טובים וטפח באשה ערוה. ע"כ. וכ"כ המשנה ברורה (סימן עה סק"י): ודע שאפילו אם דרך אשה זו וחברותיה במקום ההוא לילך בגילוי שוק וזרועות כדרך הפרוצות אסור לקרות כנגדן. ע"ש. ובשו"ת ישכיל עבדי ח"ד (חאו"ח סימן ט) צידד להקל לומר דברי קדושה בפני נשים הבאות לבית הכנסת וזרועותיהן מגולות, ובילקוט יוסף (סי' ע"ה סעי' ג') דחאו דאין לסמוך על זה. וצריכים להזהר בזה במקום שמחיצת עזרת נשים קצרה, ונראות משם נשים הבאות בזרועות מגולות, שיסב פניו ועיניו לצד אחר, משום טפח באשה ערוה.

  5. אף בתוך ביתה צריכה האשה להיות צנועה ולשים אל ליבה ללכת בצניעות משום שכל השראת השכינה בבית אינה אלא כאשר האשה מתנהלת בצניעות, וכמ,,ש בגמ' (יומא מז.) על קמחית שזכתה שיצאו ממנה שבעה בנים כהנים גדולים בזכות צניעותה. כן כתב הגר"א גוטמאכר בספרו מכתב מאליהו "פשוט וברור שהשולחן ערוך אורח חיים בסימן ע"ה מדבר אם במקרה אירע מצב כזה ואין אפשרות אחרת אלא לקרוא קר"ש באותו המצב או לא, אבל בודאי אסור לעשות לכתחילה חוק קבוע כזה (היינו דתלך האשה בתוך ביתה בגילוי קבוע של פחות מטפח, ויאמרו בני הבית ברכות כנגדה) לתת מדרס ליצר הרע".
  6.  

 

 

 

 

 

 

 

לא מצאתם תשובה לשאלה?

שאל את הרב

תגובות

הלכה היומית - דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

הרבנים של קו ההלכה