טעה ולא הזכיר טל ומטר בברכת השנים

1. אם שאל מטר בימות החמה מחזירין אותו, ואם נזכר ששאל מטר קודם שהגיע לחתימת הברכה, חוזר לתחילת ברכת השנים, ואם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה', קודם שיסיים מברך השנים, יאמר למדני חוקיך ויחזור לתחילת ברכת השנים, ואם נזכר אחר שחתם "מברך השנים" וכן אם נזכר בברכות שלאחר מכן, או אפי' אם נזכר כשהוא באמצע "אלקי נצור" יחזור לברכת השנים, וימשיך משם והלאה כסדר הברכות, ואם לא נזכר עד שסיים התפילה ואמר "יהיו לרצון" שאחר "אלקי נצור" אע"פ שעדין לא עקר רגליו לפסוע ג' פסיעות בכל אופן חוזר לראש התפילה. כל הנ"ל מבואר בשו"ע וכ"פ בהלכה ברורה (אות יג) ומקור הדין מבואר בסי' קי"ד שכל שהזכיר גשם בימות החמה בברכת מחיה המתים מחזירין אותו, וא"כ כל שכן כששאל בברכת השנים שצריך לחזור, אמנם מבאר הב"י דלפי שיטת המפרשים שם שאם הזכיר "טל ומטר" דהיינו שהזכיר גם טל, אין מחזירין אותו כיון שהזכיר טל, כל זה מועיל דווקא לעניין ברכת מחיה המתים שכיון שהזכיר טל אין צריך לחזור, אבל בברכת השנים מודים כו"ע  צריך לומר דהיינו דוקא בהזכרה אבל בשאלה מודה שכל שהזכיר מטר אף על פי שהזכיר ג"כ טל דמחזירין אותו. ועי' בחיי אדם (כלל כד אות יד) שמבאר את כל חילוקי הדינים הנ"ל ובמשנ"ב (סי' קיז סקי"ד) וכה"ח (סקכ"ח).
2. אם טעה ולא שאל מטר בימות החורף, מחזירין אותו, ואפי' אם הזכיר טל בברכת השנים, כיון שלא הזכיר מטר מחזירין אותו, אבל אם הזכיר מטר ולא הזכיר טל אין מחזירין אותו. בגמ' ברכות (כו:) שאם טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו, וכ"פ הרמב"ם והטשו"ע (סעי' ד'). ונחלקו הראשונים במקום שהזכיר טל ולא הזכיר מטר האם מועיל הדבר לעניין השאלה בברכת השנים, דלדעת המרדכי (תענית סי' תריג) אם שאל טל בלבד אין מחזירין אותו, וכך הובא בשלטי גבורים (ברכות פרק ד') בדעת רבני צרפת שהובאו בתלמידי רבינו יונה שם. ודעת הר"ן (תענית א:) שצריך לחזור וכתב שכן דעת הרמב"ם (פ"י מהלכות תפילה ה"ח) וכ"פ הרא"ש (ברכות פ"ד סי' יד) ועוד, וכ"פ הטשו"ע (סעי' ד') כדעת רוב הראשונים שאפי' הזכיר טל, אין הדבר מועיל לעניין שאלה, וצריך שיזכיר מטר, ואם לא הזכיר מטר, חוזר. ואם הזכיר מטר ולא הזכיר טל כתב בב"י דאיתא בגמ' תענית (ג:) לעניין הזכרה שאם הזכיר מטר בברכת מחיה המתים אין מחזירין אותו, ושהטעם בזה שייך גם לעניין שאלה, וכ"פ הטשו"ע.
3. אם אמר "ותן טל וגשם לברכה" יצא ידי חובה. כ"כ הערוך השלחן (סי' קיד סעי' ב') וכן הורה הגר"ח קנייבסקי (הליכות חיים ח"א תשובה קיח).