מה יעשה חולה שלא יכול להדליק

אם בעל הבית חולה ואינו יכול לקום ממיטתו כדי להדליק את נרות החנוכה במקום הנחתם, אפשר שיביאו לו את החנוכיה סמוך למיטתו ויברך וידליק את הנרות, ולאחר מכן יחזירו את החנוכיה למקומה. (כן דעת הגר"ח פלאג'י, הב"ח ושכן דעת הרי"ף, הרא"ש, הסמ"ג ורבנו ירוחם. הט"ז ושכן דעת רש"י והר"ן. ערוגת הבושם ושכן דעת הרמב"ם. נר למאור, החיד"א, מאמר מרדכי, פרי חדש, הגר"ש פישר, מקדש ישראל ועוד. קיח)

כתב הגאון רבי חיים פלאג'י: מרן השלחן ערוך (סימן תרעה ס"א) כתב, אם הדליק את הנר בפנים והוציאו לחוץ, לא יצא. כי הרואה אומר לצורכו הדליק, [שאבד לו חפץ והדליק את הנר כדי לחפשו]. וכן אם היה מדליק ואוחזו בידו במקומו, לא יצא, שהרואה אומר לצורכו אוחזו. ע"כ. ובמקרה זה שהחולה מדליק את החנוכיה בחדרו ומעבירים אותה למקומה, אין חשש שיאמרו שלצורכו הוא מדליקה, כיון שמיד אומר "הנרות הללו אנחנו מדליקים..." ומניחים אותה במקומה, וניכרת הדלקתו לשם מצוה ולא בשביל להשתמש בנר. ועוד שהחנוכיה צורתה ניכרת שהודלקה לשם מצות חנוכה, כי אין צורתה דומה לשאר הנרות שבבית. וכיוצא בזה כתב הפרי חדש [לפני כ-350 שנה]: ונראה לי שהחנוכיה של מתכת המצויה בערי פראנקייא [צרפת] שיש לה שמונה פיות, והיא מיוחדת להדלקת נרות חנוכה, ולא נעשית אלא לכך, והדבר ידוע ומפורסם שהכל אין משתמשים בה לצורכם, אפילו אם אוחזה בידו עד שכבתה יצא, ואין לחשוש לרואים שיאמרו לצורכו הוא אוחזה, שהרי אין דרכה בכך. ע"כ (קיח). [ויש לצרף את המציאות של זמנינו שהכל משתמשים בחשמל, ולא מצוי כל כך שמדליקים נר לצורך, אלא אם כן ישנה הפסקת חשמל או נר נשמה].

אולם טוב שיאמר בעל הבית לאשתו או לאחֵר שידליקו. וקודם לכן יברכו, וידליקו את הנרות במקום הנחתם. כיון שדין זה נתון במחלוקת הפוסקים, אם מותר להדליק את הנרות במקום אחד ולטלטלם למקום אחר. וטוב יעשה המדליק, אם יברך בקול רם, כדי שבעל הבית ישמע ויצא ידי חובת הברכה. (הליכות שלמה. קיח, קכ) ואולם, אם לא נוח לבעל הבית שמשהו אחר ידליק, וגורם לו הרגשה לא טובה, ידליק הוא ללא כל חשש.

הרב דוד נקי