כשרות המוצרים לפסח 

ראש קו ההלכה ורב העיר גדרה הרב ירון אשכנזי

הקדמה – נושא זה של כשרות המוצרים הינו לוטה בערפל. בעבר כאשר אדם היה יוצא לשוק היה יכול לקנות כמעט כל דבר שחפץ קודם הפסח ולא היה חשש של חמץ, מה שאין כן בזמנינו הרבה מוצרים נראים כטבעיים ותמימים עוברים תהליך ייצור בתעשיה, על כן עלולה להיות בעיה עם כשרותם של מוצרים אלו לפסח ולכן יש להקפיד על כל מוצר שקונים ולוודות שיש עליו כשרות לפסח, ולהתייחס לכל דבר שאין עליו כשרות לפסח כאל ספק חמץ.

ניתן שתי דוגמאות להמחשה:

• תפוח עץ טבעי - כאשר קוטפים תפוח מהחצר בבית, התפוח מחזיק מעמד לכל היותר שבוע ימים, ואילו כאשר קונים מחנות מכולת התפוח מחזיק כמה שבועות, כיצד יתכן? הסיבה היא משום שיש לתפוח דונג טבעי שגורם לתפוח להתקלקל מהר, לכן במפעל הוא עובר שטיפה ומסירים ממנו את הדונג הטבעי, ומצפים אותו בדונג כימי, ומכניסים אותו לתוך תנור בחום של 35 מעלות, וכך חיי המדף שלו מתארכים (נ.ב אין בדונג זה חשש חמץ כלל, הדוגמא ניתנת להמחשה בלבד).
• כאשר אנו עושים ריבת תותים בבית, הצבע אינו אחיד, המרקם שונה מפעם לפעם, המתיקות שונה. ואילו כאשר קונים ריבה שמכילה פרי, לעולם יהיה צבעה טעמה והמרקם זהים, מדוע? כי יש תמציות טעם, צבע מאכל, ומייצבים.

כל תמצית טעם מורכבת מעל 30 רכיבים שונים שעלולים להכיל חמץ או קטניות (למי שאינו אוכל קטניות בפסח) וכמו כן צבע מאכל עלול להכיל חומר שיש בו חשש חמץ. כמו כן המייצבים עלולים להכיל עמילנים שיכול להיות שהופקו מחיטה (עמילן מופק מחיטה, תירס, או תפו"א וכאשר הכימאי בודק את המוצר, אין לו דרך לדעת האם העמילן הוא של חיטה או תפו"א, ולכן יש להתייחס לעמילן כאל ספק חמץ). לכן כאשר עושים קניות לפסח יש להקפיד ולבדוק שיש עליו את חותמת הכשרות של המוצר לפסח.

עירנות בזמן עריכת הקניות

• יש להסתכל בזמן הקניה על כשרות של כל מוצר ומוצר ולא רק על המוצר הראשון שנמצא על המדף שלפעמים נוצר ערבוב בין המוצרים.
• כאשר ישנו כיתוב דיו "כשר לפסח" על גבי המוצר הוא מתיחס לאותה כשרות שמופיעה על גבי המוצר אלא אם מסומן בפירוש אחרת.
• אין להסתמך על היכרות הכשרות משנה שעברה בכל שנה יש שינוים ביצור.
• ישנם כשרויות מהודרות שנותנות כשרות על המוצר אך הכשרות היא לימות השנה בלבד ויש לשים לב לזה ישנן גם כשרויות שלכל השנה המוצר כשר ברמת מהדרין ובפסח הוא בכשרות רגילה, וכן יש מוצרים שהם דווקא לאוכלי קטניות.

להלן רשימה מפורטת של המוצרים וההכרעה לגביהם:

מוצרים שאין צורך בהכשר לפסח

מוצרים אלו מותרים בשימוש בפסח גם ללא סימון מיוחד, כיוון שאין בהם חשש חמץ או שהם אינם ראויים למאכל כלב.

• אגוזים, שקדים ובוטנים בקליפתם: מוצר טבעי וגולמי ללא חשש (לחלק מהאשכנזים בוטנים הם קטניות).
• אודם ושפתון (ללא טעמים): מותר להשתמש בהם בפסח ואין צריך כשרות, ואם יש טעם, ישנו חשש חמץ וצריך כשרות לפסח.
• אטמוסיל (דבק): מוצר כימי שאינו ראוי למאכל.
• אלכוהול ג'ל / לחיטוי: אינו ראוי למאכל כלב.
• אצטון: חומר כימי שאינו ראוי למאכל.
• ביצים: מוצר גולמי ללא תהליך ייצור.
• בושם: טעמו פגום לחלוטין.
• בשר ודגים טריים (לא מעובדים) או קפואים: מותרים, ויש לבדוק שלא עברו הזרקת חומרים
• במבה: מוצר קטניות ללא חמץ, לספרדים מותר לכתחילה, והאשכנזים נזהרים מקטניות.
• גחלים: אינם מוצר מאכל.
• דוחן: קטנית.
• דפי אורז: קטנית.
• דבקים (סלוטייפ, דבק חם, מגע): אינם ראויים למאכל כלב.
• דאודורנט: מוצר שאינו ראוי למאכל כלב.
• דבש: מוצר טבעי שאינו מכיל חמץ.
• הגיינה וטיפוח (שמפו, סבון גוף, קרמים): אינם ראויים למאכל.
• וזלין (ללא טעם): חומר סינטטי שאינו ראוי למאכל.
• חוט דנטלי (ללא טעם): אינו מכיל רכיבי מאכל.
• חומרי ניקוי (אקונומיקה, נוזל רצפות וכו'): פגומים לחלוטין מאכילת כלב.
• חומץ סינטטי: אינו מכיל חמץ.
• טלק: חומר מינרלי נקי ללא תוספות.
• יין: מוצר שאינו חמץ.
• ירקות קפואים (תירס, אפונה, גזר): אין בהם חשש חמץ (אפונה נחשבת קטניות).
• כלים חד פעמיים (פלסטיק, קלקר): אינם מכילים חמץ או ציפוי חשוד.
• כוסות מקרטון, נייר סופג, מנג'טים: אף שיש בהם עמילן שמקשה את הכוס, מותרים בשימוש בפסח, כי העמילן פגום מתחילתו
• כוסמת / קינואה: נחשבות קטניות.
• מוצרי פלסטיק וניילון (מפות, שקיות, ניילון נצמד): אינם מכילים חמץ.
• מים מינרלים וסודה (ללא טעמים): מים טהורים ללא תוספות.
• מברשת שיניים: אינה מכילה חמץ (ראוי לשטוף היטב אם השתמשו בה לפני פסח).
• מזון לבעלי חיים שאינו ראוי למאכל אדם: אף שמכיל חמץ, מותר לתת לבעל חי, ואם ראוי למאכל אדם אסור
• מזון לדגים: אינו ראוי למאכל אדם ומותר בפסח.
• מזון לכלבים: יש הראוי למאכל אדם ויש שמאוס לאכילת אדם, ומה שראוי למאכל אדם חייב כשרות לפסח
• מזון לתוכי: חייב כשרות לפסח, ורצוי לקנות דוחן טהור
• מלח: מותר בשימוש בפסח
• משחת שיניים: משחת שיניים מעיקר הדין אינה צריכה כשרות לפסח, והמחמיר תבוא עליו הברכה. וכן מי שצריך ליטול משחה רפואית לשיניים או הדבקה לשיניים תותבות, מותר להמשיך ולהשתמש בהן בפסח ואין צריך כשרות.
• נייר אפייה: אינו מכיל חמץ.
• סיגריות רגילות, סיגריות לגילגול, וטבק להרחה: החמץ שבהן נפסל מאכילת כלב.
• סיגריות בטעמים עם מתיקות בפילטר: מעיקר הדין מותר בפסח, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
• טבק לנרגילה: מעיקר הדין מותר והמחמיר תע"ב
• סיגריה אלקטרונית: צריך כשרות מיוחדת לפסח.
• סוכר: של חברת סוגת כשר לפסח, ויש חברות שבהם אורזים את הסוכר באותו מקום עם הקמח וצריך כשרות.
• סוכרלוז: כשר לפסח.
• סוכרזית: (חברת ביסקול) כשר לפסח.
• סטיביה: העלים מותרים בשימוש בפסח, הסטיביה הנוזל חייב כשרות לפסח.
• סודה לשתייה: מוצר כימי ללא חמץ.
• סרדינים: חשש לקטניות.
• עדשים יבשות: קטניות.
• פטריות טריות: מוצר טבעי ומותר בפסח.
• פלסטלינה וסליים: חומרים שאינם מיועדים למאכל.
• פירות וירקות טריים: מוצר גולמי ללא עיבוד.
• פיצוחים שאינם קלויים (לנוהגים היתר בקטניות): מותרים בפסח, מלבד אגוזי מלך קלופים
• פירות יבשים: יש מותרים ויש שצריכים כשרות מיוחדת לפסח, ועי' בהערה
• קסמי שיניים: קסמי שיניים שאם אין בהם טעם כלל, מותר להשתמש בהם ללא כשרות לפסח, ואם יש בהם טעמים, חייב כשרות מיוחדת לפסח.
• קפה שחור – קולים אותו וטוחנים אותו ואין בו חשש חמץ כלל.
• קפה נמס – קפה נמס טבעי ורגיל, בין אם נעשה בהקפאה ובין קפה נמס רגיל מותרים בשימוש בפסח ואינם צריכים כשרות מיוחדת לפסח. ואם יש בו תמציות טעם של וניל, מוקה וכדומה, צריכים כשרות.
• קיסמי שיניים ושיפודי עץ (ללא טעם): מוצרי עץ ללא תוספות מאכל.
• קטניות יבשים (לספרדים והתימנים הנוהגים היתר בקטניות): חומוס, שעועית, ושאר קטניות אינם עוברים שום תהליך בייצור ומותרים להשתמש בפסח. (יש לציין שאין להשתמש כלל בחיטה, בורגול, גריסי פנינה וכדומה, שעל ידי הבישול נהפכים להיות חמץ גמור).
• שום יבש: מוצר טבעי גולמי ומותר בפסח.
• שמן זית – 100% שמן זית מותר בפסח
• שמן קוקוס / קנולה / סויה: שמן קוקוס מותר, שמן קנולה וסויה נחשב לקטניות.
• תה – עלי תה טבעיים ללא תמציות טעם, מותרים בפסח, לעומת זאת עלי תה עם תמציות טעם חייב כשרות לפסח.
• תבניות אלומיניום ונייר כסף: אינם ראויים למאכל כלב.

מוצרים שאין חשש חמץ, אבל יש חשש שנתערב בו חמץ

מוצרים שתהליך ייצורם עלול לכלול חמץ (בסביבה או כעזרי ייצור), או קטניות לאשכנזים. אין חובה לבערם אך אין להשתמש בהם ללא כשרות לפסח.

• אבקת ג'לטין: חשש חמץ בתהליך הייצור.
• אבקת חרובים / קקאו: מוצרים יבשים שאינם חמץ מטבעם.
• אבקת סוכר: בדרך כלל אינה מכילה חמץ, אך עלולה להכיל עמילנים.
• אבקת שום / פסיליום: מוצרים יבשים.
• אגוזים ושקדים קלופים/טחונים: חשש לציפוי בחומר משמר (אנטי-אוקסידנט).
• אורז (לאוכלי קטניות): נחשב קטנית; אבל חייב כשרות לפסח משום שמצוי שנארז בטחנות קמח או סולת.
• אצות סושי: חשש לעיבוד בסביבת חמץ.
• חלב ומוצריו (חמאה, גבינות ללא טעמים): מעיקר הדין אין חשש, אך יש מחמירים.
• חלב מרוכז: מכיל סירופ גלוקוזה שעלול להיות מחיטה.
• צ'יקו: תחליף קפה ללא חמץ.
• קורנפלור / קמח אורז / קמח חומוס / קמח תירס: קטניות.
• קמח כוסמין: בדרך כלל נטחן ללא מים, אך מומלץ למכור.

מוצרים שיש למכור

מוצרים שיש בהם תערובת חמץ או חשש לתערובת חמץ, ואיסורם מדרבנן או מספק.

• אבקה להכנת שוקו / שוקולית: מכילה תמציות ועמילנים שעלולים להיות מחמץ.
• אבקת אייס קפה / חלבון: מכילים רכיבים רבים, תמציות וסיבים שעלולים להיות מדגנים.
• אבקת אפייה: בדרך כלל מתירס, אך יש אבקות מעמילן חיטה.
• אבקת מרק: לעיתים מעורב בה קמח שלא הורטב.
• אבקת סחלב: עשוי מעמילן שעלול להיות מופק מחמץ.
• אבקת רוטב פטריות: חשש לקמח חיטה ומלטודקסטרין.
• אטריות אורז: מיוצרות במפעלים המייצרים גם אטריות דגן.
• אינסטנט פודינג: עלול להכיל עמילן חיטה ותמציות חמץ.
• אלכוהול למאכל / ערק: חשש לאלכוהול המופק מדגנים ותמציות.
• בצק סוכר: חשש לגלוקוזה המופקת מחיטה.
• בשר מעובד (נקניקיות, המבורגר): מזריקים פוספטים עם חלבון סויה או עמילן שעלול להיות חמץ.
• בשר צמחי: עלול להכיל קמח חיטה וגלוטן.
• ג'לי: חשש למלח לימון או עמילן חיטה.
• גבינות עם תוספות / מעדנים: מכילים מחמצות, עמילנים ותמציות טעם.
• גלידות: מכילות עמילנים, מייצבים ותמציות עם אלכוהול.
• גרבר: מכיל רכיבים מעובדים.
• גריסים / גריסי פנינה:  נחשב לספק חמץ, כי ברגע שיגעו במים אנו מחליטים זאת כחמץ.
• גרעינים ופיצוחים קלויים: לעיתים משתמשים בקמח חיטה בתהליך הקלייה.
• ויטמינים ותוספי מזון: ייתכן שיש בהם חמץ גמור כמרכיבי עזר.
• חומץ (בלסמי, אורז, תפוחים): חשש לתהליך תסיסה עם חומרי חמץ.
• חומצת לימון / מלח לימון: מעיקר הדין מותר ויש מחמירים
• חיטה: הגרעינים לעיתים נרחצים במים.
• חלווה: חשש לסורביטול מחמץ.
• חמאת בוטנים / שקדים: מכילות מייצבים ועמילנים חשודים.
• חמוציות ללא סוכר: ממותקות ברכז תפוחים המכיל תמציות חמץ, חמוציות טבעיות מותר לאוכלי קטניות
• חרדל: מכיל סובין (קליפת הדגן) ועמילנים מייצבים.
• טונה בשימורים: מכילה תוספות שמן או מרכיבים מעובדים.
• כמון ותבלינים טחונים: סבירות גבוהה לעירוב קמח או עמילנים למניעת התגיישות.
• לדר: שימוש בעמילנים לספיגת לחות ותמציות.
• מיונז / קטשופ: מכילים חומץ, עמילנים ותמציות חמץ.
• מסטיקים / סוכריות: מכילים גלוקוזה, מלטודקסטרין וויטמינים מחמץ.
• משקאות אנרגיה / קלים: חשש לחומצת לימון, תמציות ואלכוהול חמץ.
• סילאן / מייפל / סירופים: עלולים להכיל עמילנים ותמציות חמץ.
• עמילן: לעיתים מופק מחיטה.
• קמח לבן / מלא / סולת: החיטה הותזה במים לפני הטחינה; אין בה סימני חימוץ אך היא ספק.
• רטבים (אלף האיים, ברביקיו, צ'ילי): מכילים עמילנים, חומץ ומייצבים.
• רסק עגבניות: חשש לתוספת מלח לימון המופק מחמץ.
• שמרים (יבשים): מותר להצניע ואינו חמץ, שמרים טבעיים: חמץ גמור

מוצרים המכילים חמץ גמור

• אבקת פלאפל / כדורי פלאפל: תערובת המכילה קמח.
• אטריות, ספגטי, פסטה, פתיתים, לזניה: חמץ גמור מחמשת מיני דגן.
• אפרופו, ביסלי, כריות: חטיפים המכילים קמח או לתת.
• בוטנים אמריקאים (קבוקים): מצופים בקמח.
• בורגול: חמץ גמור (חיטה שעברה בישול).
• בירה: חמץ גמור המופק משעורה.
• בצק עלים / ג'חנון / מלווח: בצק מקמח חיטה.
• ברנפלקס / גרנולה / דגני בוקר: מכילים דגנים שעברו הרטבה.
• גביעי גלידה: חמץ גמור.
• וודקה / וויסקי: מופקים מדגנים (חמץ גמור).
• חלב שיבולת שועל: מופק מדגן שעבר הרטבה.
• חמצוצים: מכילים קמח בשיעור גבוה.
• טורטיה / טורטית / פסק זמן: מכילים קמח או וופל.
• ממרח לוטוס: עשוי מעוגיות (חמץ גמור).
• מנה חמה: מכילה אטריות או קרוטונים.
• מרמייט: תמצית שמרים שהיא תוצר לוואי של תעשיית הבירה.
• משפר אפייה / קמח תופח / קמח שמרים: חמץ גמור.
• משקה שעורה: הגרעינים עוברים הרטבה.
• ניוקי: מכיל קמח.
• עוגות, מאפים, וופלים, ביסקוויטים: חמץ גמור.
• קווקר (שיבולת שועל): הדגן עובר הרטבה בייצור.
• קוסקוס: חמץ גמור.
• קורנפלקס: מכיל לתת שעורה.
• רוטב טריאקי / סויה (מקורי): מכילים חיטה כמרכיב יסוד.
• שניצל מעובד (בשרי או צמחי): מצופה בפירורי לחם או מכיל קמח.
• שערות קדאיף / שקדי מרק: חמץ גמור

יש לציין שלהלכה ניתן לסמוך על מכירת חמץ לכתחילה, ומכל מקום אף המחמירים שלא להשאיר חמץ גמור, יכולים לסמוך על המכירה בדברים שיש בהם ספק חמץ כמו שהבאנו לעיל.

^[1] בשר או דגים שנקנו טריים מן השוק, אינם צריכים כשרות לפסח, משום שאין בהם שום תהליך ייצור. וכן בשר קפוא או דגים קפואים אינם צריכים כשרות לפסח, ואין בהם שום חשש עמילנים.

^[2] אף שבכל מוצרי הנייר יש חשש של תערובת עמילנים, מכל מקום מותר להשתמש בכל מוצרי הנייר ללא כשרות מכיון שעמילנים אלו היו פגומים לפני כן, היתר זה כולל – כוסות קרטון, נייר סופג, מנג'טים וכדומה. (כך הורה מרן הראש"ל הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א).

^[3] חמץ שנפסל מאכילת אדם אבל ראוי לאכילת כלב, אם המאכל מאוס לאכילת אדם שאין חשש שאדם יערב באוכל שלו מאותו המזון, מותר להאכיל לבעל החיים שנמצא בביתו, משום שהבעל חי אינו מצווה על איסור אכילת חמץ, ולכן אוכל של דגים שהוא מאוס לאכילת אדם אינו צריך הכשר לפסח.

^[4] העיד הג"ר יעקב יוסף זצ"ל שיש מזון לכלבים הראוי לאכילת אדם, כפי שמצויים אנשים שטועמים ממזון זה, ולכן אסור להשתמש בו בפסח, ויש לקנות מזון לכלבים כשר לפסח, או לרכוש מזון שאינו ראוי לאכילת אדם.

^[5] מזון של תוכים עשוי מהרבה סוגי גרעינים רגילים ויש בתערובת מחמשת מיני דגן וכשמרטיבים את התערובת במים מחמיצים ולכן יש לקנות דוחן טהור.

^[6] הבעיה שיכולה להיות במלח היא שטוחנים אותו במטחנה שיתכן וטחנו בה חיטה בעבר, ומכיון שהמלח נחשב לדבר חריף, יש החוששים לאיסור חמץ שנבלע במלח ויש נזהרים בזה, אמנם להלכה אפשר להקל בזה.

^[7] כל הפיצוחים שאינם קלויים אין בהם חשש, מלבד אגוזי מלך קלופים שמורחים עליהם חומר "אנטי אוקסידנט" שלא יוציאו ריח רע ושלא ישחירו ומופק מקטניות למחמירים.

^[8] כל הפירות היבשים עוברים תהליך ייצור והשבחה, אמנם לא כולם עוברים אותו התהליך, ולמשל השזיף מייבשים אותו עד שנהיה יבש כעץ, וכשמגיע למפעל בארץ נכנס לבריכה שיש בה שמן מינרל, וכך חוזר לחיותו ולטעמו, לפעמים מערבים בתוך הבריכה עם השמן מינרל גם מלח לימון שמופק מחמץ, ואף שמעיקר הדין מרן הרב עובדיה מכשיר מלח לימון המופק מחמץ, מכל מקום ראוי להחמיר בזה לכתחילה, ולכן לעניין פסח צריך כשרות.

תאנים – יש ציפוי סוכר בלבד, ולכן מותר מצד הדין גם בפסח, (אבל כידוע שיש בעיה של תולעים).

תמר מזן עומרי - עובר ציפוי של חומר גלוקוז שיכול להיות מופק מקטניות או תפוח אדמה או תירס ולכן למי שמחמיר בקטניות אסור לאכול ללא הכשר מיוחד לפסח.

משמש אינו צריך כשרות לפסח משום שאין בו אלא חומצה גופרתית שהיא חומר כימי טהור.

צימוקים רגילים גם בהם אין בעיה משום שאין בהם ציפוי שמן כלל ולכן מותרים בפסח.

^[9] מכיון שאין בהם שום תמצית (ואף שיש מפעלים המזריקים שמן קפה לנס קפה, מ"מ גם שמן זה מופק מקפה ואין בו בעיה)

^[10] כיום רוב השמן זית הנמצא בארץ מגיע מספרד, ומכיון שיש חוק בארץ זו שאסור לערב שום דבר במוצר כאשר כתוב שמוצר זה הוא 100%, לכן שמן זית שמגיע ממדינות כאלו הוא כשר לפסח. בשמנים המופקים בארץ יכולה להיות תערובת של שמן קנולה או סויה (שניתן לערבב אותם בשמן זית מכיון שהם מכילים לציטין שזה חומר שממזג בין השמנים), ולכן לאוכלי קטניות זה מותר, ומי שאינו אוכל קטניות צריך להקפיד בזה.

^[11] והטעם משום שלעיתים מופקים מהתססת עמילן חיטה.

 חמוציות – בחמוציות ללא סוכר צריך כשרות לפסח, תהליך הייצור שלהם הוא שממתקים אותם על ידי רכז תפוחים שיש בו תמציות טעם ולכן יש להקפיד על כשרות, לעומת זאת חמוציות רגילות יש בהם הברקה של שמן חמניות בלבד, ולאוכלי קטניות זה כשר לפסח.