איש או אישה שלא אמרו הלל בליל פסח לאחר תפילת ערבית ונזכרו בסוף הסדר לאחר ההלל של ההגדה של פסח האם צריכים לומר שוב את ההלל?

שאלה: איש או אישה שלא אמרו הלל בליל פסח לאחר תפילת ערבית ונזכרו בסוף הסדר לאחר ההלל של ההגדה של פסח האם צריכים לומר שוב את ההלל .

הרב אהרן שטרית

תשובה :  יש לומר את ההלל אפי' לאחר הסדר אמנם בלי ברכה

מקורות ונימוקים:

הנה בתוספתא פ"ג סוכה כ' שמונה עשר יום ולילה אחד קוראים בהם את ההלל  ואלו הם וכו' יום טוב הראשון של פסח ולילו וכן במס' סופרים פ"כ ה"ט וכ' שם ובגולה בשני הללות של פסח וכ' הרשב"א ברכות יא. שעיקר התקנה לצאת ידי חובת ההלל בבית הכנסת ולא בבית ולכן תיקנו לברך על קריאת ההלל שבביה"כ שהוא מעיקר התקנה ומצות קריאה אבל לא בבית מפני שחולקים אותו .

וכן פסק השו"ע תפ"ז ד' בליל ראשון של פסח גומרים את ההלל בציבור בנעימה בברכה תחילה וסוף וכן בליל שני וכו' וברמ"א שם חלק וכ' וכל זה אין אנו נוהגים כן וכו' והנה עיקר הטעם של אמירת הלל בליל פסח הוא משום נס יציאת מצרים ועין בירושלמי פסחים פ"ה הל' ה' שבאותה שעה פתחו ואמרו הללויה עבדי ה' ולא עבדי פרעה אמנם יש טעם נוסף לאמירת הלל בליל פסח משום שהוא זכר למה שהיו אומרים אותו על שחיטת הפסח וכדכתב בספר המכתם פסחים קטז: ועין עוד בשו"ת ערוגות הבושם או"ח קמה, וכ' הגרא שהוא משום פירסומי ניסא לכן אומרים אותו בבה"כ וכן כ' הטורי אבן מגילה יד. ולפי זה גם נשים חייבות באמירת הליל בליל פסח כמו שחייבות בד' כוסות שאף הם היו באותו הנס ,ואין לומר שתיקנו רק לאומרו בבה"כ משום פירסומי ניסא אולם מי שמתפלל ביחיד או נשים שמתפללות בבית לא יהיו חייבות שהרי כ' הברכי יוסף תפז סקח שאף מי שנמצא בבהכ"נ שלא אומרים יכול לאומרו בינו לבין עצמו בברכה והג"רח פלאגי בספר רוח חים תפז סק"ד כ' שאם טעו הציבור  ולא אמרו הלל בבהכ"נ ונזכר היחיד לאחר שבא לביתו יגמור מיד את ההלל בברכותיו קודם הקידוש ובספר מאורי אור כ' שאע"פ שהרמא כ' שלא נהגו לאומרו מ"מ טוב ונכון ליחיד לגמור ההלל בברכה בפני עצמו קודם התחלת הסדר של ליל פסח וכו'

 וכל הדברים שכ' בתמצות בענין חיוב אמירת הלל לנשים בליל פסח ובטעמי אמירת ההלל הובאו בהרחבה בשו"ת יחו"ד ח"ה סימן לד עין שם

אכן בטור בסימן תע"ג כ' וז"ל בענין ברכת ההלל איכא פלוגתא דרבוותא ריצבא היה מברך עליו שתי פעמים אחת קודם אכילה ואחת לאחר אכילה וכן היה נוהג הרב ר' מאיר מרוטנבורג וכן כ' רב האי וכן כ' רב צמח ורב עמרם ,אבל הרי"ץ גיאת ואבי עזרי כ' שאין לברך עליו כלל לפי שחולקים אותו לשנים לפני הסעודה ואחרי הסעודה וא"כ איך יברכו כיון שפוסקים באמצע וכן היה נוהג אדוני אבי הרא"ש ז"ל וכן ראוי לעשות הכל דבר שיש ספק בבירכתו שאין לברך דברכות אינם מעכבות ויש מקומות שנוהגים לקרוא את ההלל בבהכ"נ בציבור כדי שלא יצטרכו לברך עליו בשעת ההגדה ומה טוב ומה נעים אותו מנהגא ויש לו סמך במסכת סופרים וכו' וכשהוא קורא בביתו אין צריך לברך עליו שכבר בירך עליו ברבים ע"כ

וא"כ נמצאנו למדים שעל כל פנים יוצא בברכת ההלל שבבהכ"נ על ההלל שבבית וא"כ אף לטעם של פרסום הנס ואף לטעם של קרבן פסח כשאומר את ההלל בהגדה יוצא ידי חובתו שהרי אמר את ההלל אמנם אין זה לכתחילה שהרי חלקו לפני הסעודה וחלקו לאחר מכאן וסמך לדברים שהרי גם הגר"ח פלאג'י כ' יגמור מיד את ההלל בברכותיו קודם הקידוש וכן כ' בספר מאורי אור שכ' ונכון ליחיד לגמור ההלל בברכה בפני עצמו קודם תחילת הסדר ואמנם יש גם לצרף דברי שו"ת בית יהודה עיאש שמה שאומרים את ההלל בליל פסח בברכה זה רק בציבור ולא ביחיד.

 וא"כ בנידון דידן שכבר קרא את ההלל של ההגדה ודאי אינו יכול לברך שכבר יצא ידי חובתו ואפי' לקרוא אינו חייב שיצא ידי חובתו ,ואין לומר שיש שתי חיובים ע"פ הפשט בלילה זה שהרי עיקר טעם הטור הוא בשביל הברכה וכן נראה בפרוש ברשב"א שהובא לעיל

אמנם יש לדייק ע"פ המקובלים שכן יש לומר את ההלל אפי' לאחר הסדר אמנם בלי ברכה שכן מצינו במה שאמרו בס' התיקונים תיקון י"ג מצה שלמה ופרוסה כנגד הלל גמור והלל לחצאין וגם ע"פ הזוהר שתי מצות ופרוסה שתי מצות כנגד הלל גמור בלילה וביום והפרוסה כנגדש הלל לחצאין שהסעודה מפסקת בין תחילתו לסופו וראיתי בספרו של הג' הרב בן ציון מוצאפי שליט"א שכ' ע"פ המקובלים שהארתו של הלל זה היא כל הלילה והאריך שם ע"פ המקובלים בגדולת הלל זה ומשמע שיש ענין לאומרו אפי' כל הלילה ע"כ בסיעתא דשמיא