הלכות חול המועד

הימים שבין היום הראשון לשביעי של פסח וכן ימים שבין ראשון של סוכות לשמיני עצרת – נקראים ימי "חול המועד". בתורה הם מכונים "מקראי קודש" ומצווה להרבות בהם בדברי תורה.

יש לכבד ימים אלו בבגדים נאים, במאכל ובמשתה, וכן מצווה מן התורה לשמוח בחול המועד ולשמח הנשים בבגדי צבעונים ובתכשיטים (חזו"ע עמ' קנ"ח).

דבר האבד

דבר האבד, כלומר דבר שאם לא יעשנו בחול המועד יבוא לידי הפסד, מותר לעשותו בחול המועד בלי שינוי ובלבד שלא יהיה בעשייתו טרחה יתרה. ואפילו בהפסד מועט יש להקל. ואף אם הדבר אצלו בספק אם יבוא לידי הפסד מותר לעשותו בחול המועד (חזו"ע עמ' קע"ג).

לכן מי שנזדמן לו בחול המועד לקנות מוצרים או חפצים בזול (כגון חנות שהכריזה על חיסול וכד') ולאחר המועד לא יוכל להשיגם במחיר זה – יכול לקנותם.

וכן מותר להשקות עציצים ופרחי נוי בבית, באופן שאם לא ישקה בחול המועד ייפסדו. ודווקא כשאין טרחה בדבר, כגון ע"י ממטרות וכד'.

תספורת

מצווה להסתפר ולהתגלח בערב יו"ט לכבוד החג, כדי שלא ייכנס לרגל כשהוא מנוול בשערות. אולם בחול המועד אין מסתפרים ולא מתגלחים, ואפילו מי שנאנס ולא גילח בערב יו"ט או שהסתפר בערב יו"ט וצמח שערו – אסור להתגלח שוב בחול המועד (חזו"ע עמ' ק"צ).

נטילת השפם מותרת בחול המועד, ואפילו אם אינו מעכב האכילה (חזו"ע שם).

אף לאבי הבן, מוהל וסנדק אסור להסתפר בחול המועד (חזו"ע שם).

אבל על אביו או על אימו שנגמרו ימי השלושים בתוך חול המועד וגערו בו – מותר לו להסתפר בחול המועד (חזו"ע עמ' קצ"ג).

גזיזת צפורניים

מותר לגזוז צפורניו בחול המועד, ואפילו ע"י כלי המיוחד לכך (חזו"ע עמ' קצ"ד).

גיהוץ וצחצוח נעליים

מותר לגהץ בגדיו בחול המועד, וכן מותר לצחצח נעליו במשחת נעליים (חזו"ע עמ' קצ"ה).

קניית בגדים / מנעלים

מותר לקנות בחול המועד בגדים ומנעלים חדשים (חזו"ע עמ' קצ"ו).

כיבוס

אסור לכבס בגדיו בחול המועד אפילו לצורך המועד, וגזרו זאת חז"ל מפני שחששו פן לא יכבס בגדיו לפני יו"ט וייכנס לחג כשהוא מנוול.

אדם שכיבס בגדיו קודם המועד ומחמת הזיעה צריך להחליף את הלבנים הצמודים לבשרו מדי יום ואין לו אחרים – מותר לו לכבסם במועד ואם באפשרותו לקנות במקום לכבס תבוא עליו הברכה (חזו"ע עמ' קצ"ח).

מגבות מטבח או פנים שנתלכלכו ונגמר כל המלאי שבבית, מותר לכבסן במועד ובלבד שדרכו תמיד להחליפן מדי יום או יומיים (חזו"ע שם).

בגדי קטנים עד גיל 3: מותר לכבס בגדי קטנים בחול המועד באופן שכל הבגדים התלכלכו ואין מה להחליף להם, ויכבסו רק מה שצריך למועד. ובכלל דין זה גם בגדי זקנים וחולים וכד' שבגדיהם מתלכלכים תדיר (חזו"ע שם).

ניקוי כתם: כתם שנפל בבגדיו בחול המועד, מותר לנקותו בחומרי ניקוי. והוא הדין שמותר להבריש כובעו ע"י מברשת (חזו"ע עמ' ר').

תיקון נעליים

נעליים שנקרעו ורוצה לתקנם בחול המועד לצורך המועד: אם הוא תיקון שאינו מצריך מעשה אומן יכול לתקנם, ואם הוא תיקון המצריך מעשה אומן – אסור לתקנם. לכן הוצאת מסמר או הדבקה פשוטה שעושים אותם ביום יום מותר לעשותם גם בחול המועד (חזו"ע עמ' קצ"ז).

כתיבה במועד

קיימים שני סוגי כתיבה:

א. כתיבת אומן – כעין כתב אשורי או כל כתיבה הנכתבת באומנות מיוחדת. כתיבה כזו הותרה רק לצורך דבר האבד או לצורך רבים או לצורך מצווה, ובלבד שמדובר בצורך המועד.

ב. כתיבת מעשה הדיוט – כתיבה כמו שלנו כיום, והיא מותרת לצורך המועד, כגון רשימת קניות שצריך למועד (חזו"ע עמ רב).

כתיבת חידושי תורה

מותר לכתוב חידושי תורה בחול המועד, בין של עצמו ובין ששמע מאחרים. וכן מותר להקליד ולהדפיס במחשב חידושי תורה (חזו"ע עמ ר"ד).

ציורים לילדים

מותר לילדים לצייר בחול המועד.

צילום

מותר להצטלם בחול המועד, אך פיתוח התמונות ייעשה רק לאחר חול המועד. ומי שצריך לפתח בחול המועד כגון פספורט כשצריך לנסיעה ואינו יכול לדחות זאת – יכול לפתח גם בחול המועד (חזו"ע עמ' ר"ו).

רפואה

מותר לקחת כדורים לכאבים שונים בחול המועד, והוא הדין שמותר ליטול ויטמינים לצורך שמירת בריאות הגוף (חזו"ע עמ' ר"ב).

הליכה לרופא

במקרה של צער או צורך לרפואה מיידית מותר ללכת לרופא בחול המועד, אך כשאין שום צער וניתן להמתין עד לאחר החג – ימתין עד לאחר המועד. לכן אם רופא אומר שיש להמתין עם ניתוח או טיפול מסוים עד לאחר המועד ולא ייגרם נזק – יש לשמוע בקולו.

לימוד נהיגה

אין ללמוד שיעורי נהיגה בחול המועד, ואם יש צורך גדול יעשה שאלת חכם. וכן לא יקבע טסט לחול המועד.

קניית רכב

מותר לקנות רכב לצורך המועד. ואם יש מבצע גדול של מכירת מכוניות שלא יחזור על עצמו – מותר לו לרכוש את הרכב אף לא לצורך המועד.

תיקון רכב

מותר להחליף גלגל שהתפנצ'ר אם צריך את המכונית למועד, וכן מותר לתקן הפנצ'ר (ואפילו הגלגל הרזרבי מותר בתיקון אם חושש לנסוע ללא גלגל נוסף, שמא ייתקע בצד הדרך).

וכן מי שנתקע באמצע הדרך מותר לתקן את הרכב כדי לחזור לביתו.

מי שנתקע במקום שבו הוא מפחד להשאיר את רכבו – מותר לתקנו או להזמין גרר שיגררנו למקום בטוח.

ניקוי רכב

אם הלכלוך שברכב גדול מאד עד שמפריע לו להנאת הנסיעה, מותר לשוטפו. אך אם אין הרכב מלוכלך במיוחד ולא מפריע לו כ"כ – אסור לשוטפו.

תיקון אופניים

אם האדם משתמש באופניו תדיר, דינם כרכב – דהיינו שנוסע ממקום למקום וכד' ולא להנאתו, מותר לו לתקנם בחול המועד. אולם אופני ילדים קטנים אין לתקן, שהרי נוסעים רק לשם ההנאה.

תיקון מזגן

כשם שהכל חולים אצל צינה, הוא הדין להפך לעניין החום. לכן מותר לתקן מזגן שהתקלקל בחול המועד אם הימים ימי חום המעיק על האדם ויש סבל גדול בהעדר המזגן (ואם יש באפשרותו לתקנו ע"י נכרי – תבוא עליו הברכה).

תפירת בגד / כפתור

בגד שנקרע או כפתור שנפל, והקרע או חסרון הכפתור מפריעים לו ללבישת הבגד או שמתבייש לצאת כך, ואין לו בגד אחר ללבישה – מותר לתפור ולתקן הבגד בשינוי, דהיינו שיתקן את הקרע בתפירות רחבות מהרגיל וגם לא בקו ישר, אלא ינעץ המחט פעם למעלה ופעם למטה. ובכפתור – אם יש בו ארבעה נקבים יעביר את המחט רק בשניים מתוכם (חזו"ע עמ' קצ"ז).