מי שקיבל תענית במנחה בין השמשות האם חייב לצום או לא ?? הרב אהרן שטרית

שאלה :מי שקיבל תענית במנחה בין השמשות האם חייב לצום או לא ?

תשובה:  מי שקיבל תענית במנחה בין השמשות בתוך 13 ד' שלאחר השקיעה נחשב לקבלה גמורה הן לגבי אם היה חייב תענית והן לגבי איסור אכילה וכן עולה לו לכפרה וצריך להגיד עננו בתפילתו

מקורות ונימוקים :

נשאלתי מאחד שקיבל תענית במנחה בבין השמשות בתוך 13 ד' שלאחר השקיעה האם נחשב קבלת תענית או לא, ויש לדון בג' דברים א. אם אומר עננו בתפילתו ב. אם נדר שיתענה האם עולה לו לחובתו ג. האם נחשב קבלה וצריך להתענות למחר או שמותר לו לאכול.

הנה בשו"ע סימן תקס"ב סע' ה' כ' וז"ל "כל תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום, אינו תענית. הגה: להתפלל עננו ולא לענין אם חייב תענית סתם והתענה כך לא יצא ידי נדרו מיהו יש אומרים דמתפלל עננו וכן נראה לי  לנהוג בתענית יחיד. ולכולי עלמא, המתענה תענית חלום מתפלל עננו, אף על פי שלא קבלו עליו מאתמול. "

ובסע' ו' כ' וז"ל "אימתי מקבלו, בתפלת המנחה אומר בשומע תפלה או אחר שסיים תפלתו, קודם שיעקור רגליו הריני בתענית יחיד מחר יהי רצון שתהא תפלתי ביום תעניתי מקובלת ואם לא הוציא בפיו, אם הרהר בלבו שהוא מקבל תענית למחר, הוי קבלה, והוא שיהרהר כן בשעת תפלת המנחה. הגה: וטוב יותר לקבלו אחר תפלה מבשעת תפלה, כדי שלא להפסיק תפלתו "

ובמ"ב סק"כג כ' וז"ל  לא יצא ידי נדרו - ומ"מ אם התחיל להתענות ביום זה צריך לשלם נדרו במה שקבל עתה אף שלא קבלו מבעוד יום וגם הוי כפרת עון דלא גרע ממי שמצטער עצמו מבשר ויין וכדלקמן בסי"א  כ"כ הפמ"ג והגר"א בביאור דברי הרמ"א וביד אפרים וכן בשיורי לקט מפקפקין ע"ז דכיון דהוא סבר לצאת בזה ידי נדרו שנדר מכבר א"כ היה הקבלה בטעות ויכול לחזור בו ולאכול בו ביום:

ובביאור הלכה סימן תקסב סעיף ו ד"ה אימתי מקבלו כ' וז"ל "ואכן בעיקר הדין מיסתפקנא טובא עד אימתי יכול לקבל עליו בדיעבד דהנה לפי מה שמבואר בפוסקים דצריך שיהיה הקבלה סמוך לזמן התענית וידוע דכל התעניתים לבד מט"ב ות"צ ביה"ש שלהן בכניסתו מותר דעדיין אין חיוב תענית עליו ואפילו יחיד שקבל ע"ע להתענות לילה ויום כמבואר במ"א בריש הסימן א"כ אפילו היתה הקבלה אחר שקיעה ג"כ שפיר דמי ובפרט דלדעת ר' יוסי עדיין יום הוא ואולי נכון לסמוך עליו בזה וצ"ע:

ובכף החיים שם אות ל' כתב "שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום אינו תענית כי התענית דומה לקרבן שמקריב חלבו ודמו וכמו שהקרבן צריך להקדישו קודם שיקריבנו ואפילו מתעסק בשחיטה פסול דכתיב לרצונכם תזבחו כך המתענה ואינו מקבלו קודם לכן דומה למתעסק בקדשים ופיגול הוא ולא ירצה לו {לבוש} ומשמע דמותר לאכול וכן כתב המרדכי והאגודה ומטור והרא"ש לא משמע הכי אליה רבה אות א' ור"ל אלא דמשלים תעניתו כיון דעל כל פנים נתן בלבו להתענות אלא ידי נדרו אם כבר נדר להתענות לא יצא כמו שנכתוב לקמן אות ל"ד ואות ל"ה יעו"ש

ובאות לא כ' "אינו תענית מסתמיות דברי מרן ז"ל נראה דבכל ענין לא הוי תענית ואפילו קבלו בפירוש בלילה אינו מתפלל ענינו והגם שמדברי רוב הפוסקים מוכח דהוי קבלה על כל פנים להתפלל ענינו אפשר דסבירא ליה למרן ז"ל דשב ואל תעשה עדיף כיון דבדיעבד אין מחזירין על תפלת תענית מאמר מרדכי אות ה' אלא שסיים מאחר שאין דעת המחבר מבורר בדין זה נראה לפסוק שאם קבלו בלילה בפירוש או למחרתו דשפיר מתפלל ענינו דלא גרע מסעיף יו"ד ר"ל סברא קמא דסעיף יו"ד ואף על פי שהרב מגן אברהם ס"ק ט"ו לא כתב כן בדעת מרן ז"ל מכל מקום איכא למסמך בהא על האומרים דאפילו בלא קבלה כלל מתפלל עננו ולרווחא דמלתא ידלג תיבת ביום צום התענית הזה רק יאמר ביום הזה או יאמר סתם עננו אבינו ענינו כי בצרה גדולה וכו' וכמו שכתבו הב"ח והט"ז ומיהו האומר כל הנוסח בלא שום דילוג לא הפסיד כיון דאיכא למימר דלדעת מרן ז"ל נמי שפיר דמי אבל כל שלא קבלו כלל אלא התענה כך בלי קבלה נראה פשוט דאין לאומרו כלל יעו"ש .

וא"כ לפי הנראה לגבי אמירת עננו אין ספק שיכול לומר משום שלדעת השו"ע אפי' קיבלו בלילה וכבסעיף י' וכדכ' הכה"ח וכאן עדיפא שהרי ספק יום הוא וכן לגבי אכילה יהיה אסור לו לאכול שהרי נחלקו הפוסקים אם צריך להתענות בקבל בלילה דעל כל פנים נתן בליבו וכדכ' הכה"ח אות ל' ולא גרע מכל נדר {ואפי' לדברי המ"ב סק"כג הוי ס' דאו' וחייב התרה ולמאי דפשטינן בהמשך שעולה לנדרו לכו"ע חייב להתענות }אולם לגבי אם חייב תענית משום נדר שהיה לו יש להסתפק דהרי הוא ספק דאוריתא .

והנה בנידון זה יש לומר מלבד ספיקו של הביאו"ה גם הינו ספק ספיקא דנוכל לצרף דעת ר' יוסי דביה"ש הוא לאחר ביה"ש של ר' יהודה וגם דהוי ספק יום לדעת ר"ת וכדמוכח דעת מרן השו"ע סימן רס"א  וכדהביא מרן הגרע"י בטה"ב ח"ב ע' רעז לגבי הפ"ט בבין השמשות וכאן עדיפא טובא שהרי הבנו דברי הביאו"ה שמסתפק אם יכול להועיל קבלה לאחר השקיעה משום שעדין לא חל התענית והוי ספק אם יכול לקבל אפי' לאחר שקיעה כיון דאינו עדין צה"כ ואף שלדעת הביאו"ה בסימן רס"א ד"ה בין השמשות שכ' שם דספק בחסרון ידיעה אינו ספק או דספק משם אחד אינו ספק בנידון דידן יודה דהוי ס"ס גמור שגם הוי ספק יום בתרי אנפין וגם ספק בעצם הדין אם אפשר לקבל עד זמן חיוב התענית וזה רק בצה"כ ויתרה מזאת הוסיף לי הרה"ג שלום נחום שליט"א שיכול להיות שמה שנשאר הביאו"ה בצ"ע הוא שדיבר על בין השמשות של ר"ת ולא של הגאונים שבפשטות השו"ע והמ"ב כשדיברו על בין השמשות הוא ר"ת ורק כשדיבר לפי הגאונים פירש וכן הוא בדברי השו"ע שכ' "כל תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום, אינו תענית " דיבר על זמן ר"ת .

והעולה מכל הדברים שמי שקיבל תענית במנחה בין השמשות בתוך 13 ד' שלאחר השקיעה נחשב לקבלה גמורה הן לגבי אם היה חייב תענית והן לגבי איסור אכילה וכן עולה לו לכפרה וצריך להגיד עננו בתפילתו .ע"כ בסיעתא דשמיא