שאלה האם מותר לענות 'ברוך הוא וברוך שמו' על ברכת מפטיר דפרשת זכור?

הרב אושרי אזולאי

תשובה: בשו"ת מים חיים (להגרח"ד הלוי, ח"א סי' מח) נשאל האם מותר לענות 'ברוך הוא וברוך שמו' בשעת ברכת התורה של המפטיר בפרשת זכור, כי לדעתם זו קריאה דאורייתא וכו'. והסביר דפשוט ביותר שאין עונים ב"ה וב"ש כאשר המברך מתכווין להוציא השומעים ידי חובתם כשופר ומגילה, או ברכות הנהנין וכדומה, אבל ברכות שמברכים בשעת קריאת ספר תורה בציבור אינן משום מצות תלמוד תורה (עי' תוס' מסכת ראש השנה לג. ד"ה הא), ואין הכוונה לצאת או להוציא ידי חובה, שהרי כל הציבור כבר בירכו בשחר ברכות התורה והיא ברכת המצוה על כל התורה שרוצה אדם ללמוד במשך היום, ולכן מברכים 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על דברי תורה', או 'לעסוק בתורה', אבל ברכות של קריאת ס"ת בציבור נתקנו משום כבוד התורה (עי' בטור וש"ע סי' קלט ס"ח) ומעתה אין שום כוונה להוציא הציבור ידי חובתם בברכה זאת, ולכן אין מברכים אקב"ו וכו', אלא ברכת השבח על התורה שבחר בנו ונתנה לנו. וגם הברכות על קריאת פרשת זכור הן ככל ברכות קריאת התורה, שכן לצאת ידי חובת זכירת עמלק מן התורה אין צורך בברכות כלל, והברכה היא תקנת חכמים ככל קריאה בתורה ולכן פשוט ביותר שיש לענות ב"ה וב"ש על ברכות המפטיר של קריאת פרשת זכור. ורק אם היו רבותינו קובעים ברכה לפני הקריאה 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו לזכור מחיית עמלק', אז ודאי שהיתה כדין כל ברכת המצוות, והיה המברך צריך להתכוין להוציא את השומעים בברכותיו, וגם הם היו צריכים להתכוין לצאת, ולא היו עונים ב"ה וב"ש, אבל עתה הרי היא ככל ברכות קריאת התורה. ע"כ ע"ש. וכ"פ בילקוט יוסף (פורים, עמ' צח) דמעיקר הדין אין צריך להזהר בזה. ע"ש. ולכן להלכה מותר לענות 'ברוך הוא וברוך שמו' על ברכות התורה שלפני קריאת פרשת זכור [ועי' בחזו"ע (פורים, עמ' יא) מדוע אין מברכים על פרשת זכור 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו לזכור מחיית עמלק'].