האם מותר להשתמש בתוכנות מחשב שהועתקו או נפרצו? הרב אהרן שטרית

שאלה: האם מותר להשתמש בתוכנות מחשב שהועתקו או נפרצו ?

תשובה: אין איסור להשתמש בתוכנות של חברות בבעלות גוים שנפרצו וניתנים להשגה בעולם הכללי וכל זה הוא רק בשימוש של אדם פרטי לצורך פרטי .

קרדיט: Clément Hélardot

מקורות ונימוקים :

בעניין הורדה והשתמשות בכל סוגי תוכנות מחשב למיניהם המיוצרים בדרך כלל ע"י גוים ונקדים לאחר הברור שיש כמה פרטים בעניין ,האחד שישנם תוכנות הניתנות להשגה והם ע"י היצרנים בעצמם שיש להם מטרות מסוימות שישתמשו בסוג מסוים ובגרסה זו ויש להם גרסה אחרת שהיא עם עלות כספית עוד יש אפשרויות לקנות תוכנות במחיר מוזל וזה ע"י שהמחירים במדינות מסוימות בעולם הם זולים יותר וחברה של גוים מארץ זולה קונה לפי התעריף שלהם תוכנה ומוכר למדינות ששם זה משווק  ביוקר במחיר מוזל בשני האופנים שכתבנו אין כלל חשש של גזל ומותר אולם יש אופן אחר שיש כאלה המומחים לפרוץ כל תוכנה שהיא וניתנת להשגה בחינם לאחר שבעצם פרצו אותה או העתיקו אותה עוד יש אפשרות אדם שקנה תוכנה חוקית וחברו רוצה להעתיק ממנו .

וראשית נדון בגדרי גזל עכו"ם המקור לאיסור גזל עכו"ם איתא בב"ק קיג: מנין לגזל כנעני שהוא אסור ת"ל אחרי נמכר גאולה תהיה לו שלא ימשכנו ויצא יכול יגלום עליו ת"ל וחשב עם קונהו ידקדק עם קונהו וברש"י שלא ימשכנו ויצא כלומר שלא יוציאוהו בית דין מיד הכותי אלא בגאולה ובהמשך הגמרא איתא אמר רב ביבי בר גידל אמר ר"ש חסידא גזל כנעני אסור אבידתו מותרת גזילו אסור דאמר רב הונא מנין לגזל הכנעני שהוא אסור שנאמר ואכלת את כל העמים אשר ה' אלהיך נותן לך בזמן שהן מסורים בידך ולא בזמן שאינם מסורין בידך.

 וברמב"ם ה' גזלה פ"א  ה"ב כ' ואסור לגזול כל שהוא דין תורה אפילו עכו"ם אסור לגוזלו או לעושקו ואם גזלו או עשקו יחזיר עכ"ל  ונחלקו הפוסקים אם הוא איסור תורה או דרבנן וביש"ש בב"ק שם כתב דלדעת הרמב"ם הוא איסור תורה והוסיף דגם עובר בלאו דלא תגזול אמנם הכריע כפירש"י סנהדרין דהוי דרבנן וכ"כ במחנה אפרים גזלה סי' ג אמנם הכס"מ הל' גזילה פ"א ה"ב כתב דלדעת הרמב"ם הוא איסור דרבנן  והנה רבו הפוסקים שהוא איסור תורה וכך דעת נתה"מ סי' שמח סק"א וכ"מ בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תתנב שכתב וז"ל מה לי גוי מה לי ישראל גוי מה לי ישראל? שהרי שניהם תורת גזל נוהג בהם. משמע דשניהם שוים מה"ת {ואמנם אפשר לדחות דכוונת הרשב"א שגם ביהודי וגם בגוי יש גזל אבל אין זה בהכרח שבגוי זה דאו' ורק לענין איסורא איכא בשניהם וכדמצינו בלשון הרמב"ם הל' גזילה פ"א ה"ב והשו"ע שנט}ועי' שעה"מ גזלה פ"א שהוכיח כן מב"מ פז ב וכך הכריע הגר"א בשני מקומות חו"מ סי' שמח סק"ח ואהע"ז סי' כח ס"ק א' אמנם מרש"י סנהדרין נז ד"ה ישראל דמשמע מדבריו שאיסור גזילה בעכו"ם מדרבנן וכ"כ בחידושי הר"ן שם בדעת הרמב"ם ונמצא בבעלי התוס' על התורה לפרשת תרומה על הפסוק וזאת התרומה אשר תקחו מאתם שכתבו וז"ל אמר הקב"ה אני מראה לבאי עולם שלא גזלו ישראל את המצרים ולא גנבו להם מאומה אלא כל מה שלקחו להם שכר עבודתם היה שהרי הקב"ה שונא גזל ואיך צווה לבניו להתנדב לפניו זהב וכסף ונחושת אלא בשביל שידעו כל באי עולם שלא גזלו ולא גנבו שגנבת גוי אסורה יותר מגנבת ישראל כי הגוי קורא תגר ומתחלל שם שמים על ידו כדכתיב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה עכ"ל

ובשו"ע מצאנו סתירה בין הדברים שבסימן שמ"ח ס"ב פסק דהוי דאו' ובשו"ע שנ"ט כ' אסור לגזול או לעשוק בין מישראל בין מעכו"ם ובכס"מ ריש הל' גזלה כ' שאין איסור זה מן התורה וכבר עמד בזה השך סימן שנ"ט סק"ב .

ואמנם נראה דבכמה אנפי אין גזל הגוי דומה לישראל בשו"ע הרב הל' גזלה כ' שאין איסור גזלה בגוזל ע"מ לשלם בגוי ובשואל שלא מדעת בגוי כ' המהרש"ם בדעת תורה או"ח תרלז שאינו גזלן ולפי זה יש לדון אם יאסר זכויות יוצרים בעכו"ם

ובעניין האם יש גזל בזכויות יוצרים נחלקו בזה גדולי האחרונים ובשו"ת שואל ומשיב ח"א חו"מ תשובה מד כ' דיש זכויות למדפיסים ואין להעתיק והוי גזל אולם בשות בית יצחק ובס' מסגרת השולחן כ' שאין בזה גזל ,ונושא זה ארוך מיני ים ואין כאן להאריך אולם דעת הרבה גדולים שאין בהעתקה איסור גזל וכן דעת הגר"ח קניבסקי וכן דעת הגרש"ז אוירבך {אולם אוסר מסיבה אחרת }וגם לרוב האוסרים אין איסור גזל אלא יש איסורים צדדים כהשגת גבול וכדומה ויש האוסרים מצד דינא דמלכותא וכן דעת הגרי"ש אלישיב

אולם נראה שכיום המציאות היא שמי שמוריד תוכנה כזו או אחרת למעשה זה לאחר שנפרץ ע"י מישהוא אחר ובזה נראה שאף אם גזל הגוי אסור מדאו' אולם אין איסור לקבל מגוי שגנב מגוי או ישראל שגזל מגוי ואף שביהודי זה ודאי אסור כדפסק השו"ע שס"ט ב' כבר כ' במחנה אפרים דיני גזלה סימן ל' וז"ל "ונראה דישראל שגזל מגוי או גוי שגזל מגוי חבריה ונתנו במתנה לישראל שקנאו ישראל ואפי' קודם יאוש שאין הישראל השני גזל כלום מרשות הגוי והוי כמו אבדתו של גוי דשרי וכו' " .

ולגבי הטענה שראיתי באחד הספרים שהרי יש חלק מהמניות בעולם בחברות התוכנה שהם שיכים ליהודים הנה יש לומר שהוא מיעוט ואזלינן בתר רובא דהלך אחר הרוב ואין זה כקבוע שהתוכנה נלקחה מהם ופרשה ממקומה והרי היא בתערובת ואין חובת בירור שהוי יותר משתי ספקות שכ' הרמא יו"ד סימן ק"י ט'  שאין חייב לברר , והוא פלוגתת קדמונים וכבר כתב בשער המלך הלכות מקואות כלל ג' הסכמת רוב הפוסקים הסמ"ג ומרדכי בשם ר"י ורשב"א בח"ה דסמכינן אס"ס אפילו היכא דאפשר לברר יעו"ש , והגם שאם הניגזל הוא יהודי יש"ל שהוא ספק איסור מסיע שהרי לא הוי תרי עברי דנהרא ויעשה זאת בכל אופן וכל זה תלוי גם אם בכלל יש איסור בזכויות יוצרים ועל כל פנים אם זה איסור דאו' או לא ובכלל יש לדון אם שייך בכלל איסור מסיע בהעתקה מהעתקה שאין יודע על כך כלל ועוד שבעלי החברה יודעים שיש העתקה בפרטי ורואים ואף שמנסים בכל כוחם למנוע לפני השיווק רואים שיש להשיג בחינם והוי כיאוש  ואף שכמה מחברים טענו שאין זה יאוש שהרי הם מנסים למנוע זאת אולם הרי במציאות בוודאי בודקים ורואים שנפרץ ויודעים שאין שליטה על כך לפרטי וגם מה שטענו שהיא תקנת השוק כיום שרבו ההעתקות ואין שליטה על זה כלל אולם השוק מתנהל באופן שעיקר הרווחים של מכירת התוכנות היא לבתי עסק ששם ישנה אכיפה .

עוד צריך לדעת שעיקר אכיפת המלכויות בשימוש בתוכנות פרוצות זה על בתי עסק וכדומה או כל מי שיש לו ח.פ. אולם על הפרטי אין בזה הקפדה או אכיפה כלל וא"כ לפי זה גם אינו דינא דמלכותא לטוענים שיש בזה דינא דמלכותא וגם חברות המחשבים מוכרות את המחשב ללא תוכנת ההפעלה הבסיסית בידיעה שבדרך כלל ניתן להשיג זאת חינם ואין פוצה פה ומצפצף  .עד כאן בסייעתא דשמיא .

נ.ב. אין במאמר זה התייחסות כלל להתר ושימוש במחשב ודומיו או ברשת או בכל תוכנה אחרת והכל בעניין זה לפי דעת גדולי ישראל .