שאלה: האם אפשר לטבול ידיים בים וזה יעלה לנטילת ידיים לאוכל. ומה הדין לגבי ברכה באופן שעושה זאת ונוטל ללא כלי?

תשובה: כתב מרן בש"ע (סי' קנט ס"כ) המטביל ידיו אינו מברך 'על טבילת ידיים' אלא 'על נטילת ידיים'. ע"ש. והטעם שלא ציוונו על הטבילה, אבל על נטילה נצטוינו, ויש בכלל מאתיים מנה, שמחמת חיוב הנטילה שנצטווינו אנו מטבילים עכשיו ולכן שייך לומר 'על נטילת ידיים'. והרמ"א שם חולק וסובר שיברך 'על טבילת ידיים' או 'על שטיפת ידיים'. ע"ש. (וכמה מאחרוני אשכנז כתבו שהמנהג כדעת מרן אף לאחינו בני אשכנז). הלכך אנו הספרדים שהולכים אחר הוראות הש"ע, הטובל ידיו במעיין מברך 'על נטילת ידיים'. וכ"פ אחרוני בני ספרד.

ולגבי טבילה אין חילוק בין מעיין לים שבשניהם אפשר לטבול ידיו ולברך 'על נטילת ידיים'. לגבי מעיין, כ"כ בש"ע סי' קנט סי"ד. ולגבי ים כ"כ בש"ע סי' קס ס"ט [ובלבד שלא יהיו עכורים בטיט ואינם ראויים כלל וכלל לשתיית בהמה שאז הם פסולים אף לטבילה כמבואר בש"ע שם. ואמנם כל זה לגבי טבילה בים אבל לגבי נטילה ממי הים, זה אין לעשות משום שהמים לא ראויים לשתיית כלב כמבואר בש"ע (סי' קס ס"ט) ובמ"ב (שם ס"ק ט), וכ"כ עוד כמה אחרונים. ורק במים הראויים לשתיית כלב מותר]. ויש מחלוקת בראשונים האם מותר לכתחילה לטבול ידיו בנהר אף שיש לו כלי, או רק שאין לו כלי יכול לטבול ידיו בים (ראה בהלכה ברורה ח"ח עמ' קמא שאסף הראשונים בזה). הלכך למעשה, מי שיש לו כלי ורוצה לאכול, עדיף יותר שיטול בכלי. ואם אין לו כלי, ורוצה לטבול ידיו בים רשאי לעשות כן ויברך 'על נטילת ידיים'. אבל אסור לקחת בכלי מים מהים וליטול ידיו.