שאלה:

מי שמדליקה נרות יארציי"ט או נרות לכבוד הצדיקים בסמוך להדלקת נרות שבת, האם כשמדליקה אח"כ נרות שבת, תוכל לברך עליהם, שהרי זה תוספת אורה, ולדעת השו"ע (סימן רסג סעיף ח) אין מברכים על תוספת אורה.  

תשובה:

אפשר להדליק נרות לע"נ נפטרים וכן לכבוד הצדיקים, ומיד בסמוך לו להדליק נרות שבת ולברך עליהם.

מקורות:

הנה בערב שבת חנוכה נפסקה הלכה בשו"ע (סימן תרעט סעיף א) שמדליק נר חנוכה ואח"כ נרות שבת. ועוד נפסק בשו"ע (סימן תרעא סעיף ה) שבזמן הסכנה מדליק נרות חנוכה בפנים בבית על שולחנו. ולכאורה לפי זה יש לשאול, כיון שהדליק נרות חנוכה קודם לנרות שבת והם על שולחנו איך יוכל לברך על נרות שבת הרי במקרה כזה הנרות שבת הם רק תוספת אורה. וצ"ל שכיון שאין לנו רשות להשתמש בהם, נחשב נר שלא נועד להאיר, ולכן אין בזה משום חשש תוספת אורה, וכל הדין שאין מברכין על ריבוי אורה, נאמר על נרות שהודלקו להאיר.

אך צ"ע מדיני יו"ט שהתירו להדליק נר יארציי"ט, וכמו שכתב בחזון עובדיה יום טוב (עמ' נה אות יז) וז"ל: וכן מותר להדליק נר נשמה לעילוי נשמת ההורים, ולא חשיב נר של בטלה, ואף על פי שאין משתמשים בו, מכל מקום יש הנאה ממילא בתוספת האורה בבית, ומהיות טוב יותר נכון להדליק נר נשמה בבית הכנסת. ע"כ. ובמקורות שם הביא משו"ת כתב סופר (אורח חיים סימן סה) שכתב: ואפשר במעמידו בחדר שאוכלים בו הגם שאין נוהגים להשתמש בנר זה, מ"מ מוסיף עוד אור בחדר ונהנה ממילא. ע"כ. וא"כ מוכח שנר של יארציי"ט חשיב כנר שנהנה מאורו ולא תוכל לברך.

אכן עיין בית יוסף (אורח חיים סימן רסג סעיף יז) שכתב: כתב הגאון מהר"י אבוהב ז"ל כתוב בארחות חיים ויש מקומות שנוהגין הנשים בערב שבת להדליק נר קודם שיגיע זמן הדלקה, וקורין אותה נר של חול, ואחר כך מדליקין נר שבת. וצריך לתת טעם למנהגם. ואולי נהגו זה מצד מחלוקת שבין רבינו תם ויש אומרים, אם מברך להדליק נר של שבת, שהנה כשבאים להדליק נר אחרת על הדלוק קודם לכן כבר, הן מורות בזה שלכבוד שבת עושות כן, וזה נר שבת אמיתי. עכ"ל.

ולי נראה טעם אחר, שהוא כדי שלא יצטרכו לחזר אחר נר להדליק ממנו כשיגיע זמן ההדלקה, כי אולי בין כך ובין כך יהיה ספק חשיכה וימנע מלהדליק. ע"כ הב"י.

ומשמע שהיו מדליקות נרות שבת כשהנר חול היה דולק, ולא העיר הב"י שיש בזה בעיה שאין מברכין על תוספת אורה. ובעל כרחך דין תוספת אורה לא איירי אלא בנרות שהודלקו לכבוד שבת, ושוב באה אשה אחרת להדליק ג"כ נרות לכבוד שבת, בזה פוסק השו"ע שאין לחזור ולברך משום שאין מברכים על תוספת אורה, אבל אם הנר הדולק אינו נר של שבת, אף שבפועל מוסיף אור אין בזה חשש שלא לברך על נרות שבת. וע"ע בספר אדני שלמה (מגנוז, סימן רסג אות עו), ובספר אחותי כלה (רסג ס"ז ס"ק א), ובשו"ת מאזני צדק (ח"ג סימן יג), ובילקוט יוסף (שבת א, מהד' תשע"א, עמ' תשמג), ובשו"ת נשמע קולם (ח"א סימן ז).

כתב וערך: הרב אברהם בטאט