הלואה מבנק וחברה בע"מ

הרב משה יוסף מחבר הספרים ראש יוסף – הלכות ריבית ושו"ת

רוני שרון הוא בחור חכם ובעל מוטיבציה להשקעות גדולות בתחום הנדל"ן, כאשר הוצע לו השקעה מעניינת פנה לחברת אשראי בע"מ, ואף אישרו לו לצורך כך הלואה בסך עשרים מליון ₪ למשך חמש שנים בעלות של 8% ריבית לשנה. לאחר כמה חדשים מתחילת העיסקה שמע על כך חברו ואמר לו שלחברה זו שלקח מהם הלואה אין היתר עיסקא מסודר והרי זה עיסקה בריבית קצוצה האסורה מהתורה. מחברת האשראי נמסר לו שבמקרה ביטול העיסקה, יצטרך בכל מקרה לשלם את הריבית עד למועד זה, וגם לשלם קנס עבור פרעון מוקדם. האם יש פתרון הלכתי למקרה כזה.

תשובה

התורה הזהירה מאוד על איסור ריבית ואמרו חז"ל כל הנותן בריבית נכסיו מתמוטטים. וכאלו כפר ביציאת מצרים ובאלקי ישראל. ובשולחן ערוך יורה דעה סימן קס"א כתב, ריבית דאורייתא שהוא בדרך הלואה בדבר קצוב, יוצאה בדיינים, שהיו כופין ומכין אותו עד שתצא נפשו. ולכן הדבר ברור שבכל אופן שטעה אדם ולוה מחבירו בריבית צריכים לעשות הכל כדי להפסיק את ההלואה ולהחזיר את הקרן בלי הריבית.

אמנם במקרה זה שלקח מחברה שהיא בע"מ נחלקו הפוסקים אם יש בו עיקר איסור ההלואה בריבית, כיון שאיסור ריבית נאמר דווקא כשלוקח מאת עמיתו, שנאמר 'וחי אחיך עמך'. אבל חברה שהיא בערבון מוגבל, שכביכול הבעלים מסירים אחריות אישית מעליהם, יש לדון אם אפשר להקל בזה יותר.

הרשב"א בתשובה (ח"א תרסט) נשאל על מה סמכו עכשיו להלוות מעות תלמוד תורה בריבית לישראל. והשיב אפשר היה לדון ולהתיר כיון שאין הרבית בא מלוה למלוה שאין לממון זה בעלים ידועים, אלא שאין ראוי לעשות כן פן יפרצו גדר בזה במקום אחר.

אך הגרש"ז אוירבאך בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' כח) כתב להלוות לבנק אף שמהתורה יתכן שאינו ריבית, מ"מ מדרבנן ודאי אסור. כיון שבשעה שמלוה מעות לבנק נעשה כמלוה בריבית לבעלי המניות שהם אנשים שחייבים במצוות. אלא שהותנה ביניהם שהפרעון יהיה מוגבל רק מהרכוש שלהם שהשקיעו בבנק, ולא מכל רכושם הפרטי.

ובספר הליכות עולם (ח"ח עמוד מא) כתב מרן הגר"ע יוסף דבבנק נראה דלכו"ע יש להקל בזה, ובקלות יש לסמוך על היתר עיסקא שמסדרים להם. וכן האריך בזה מרן הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א בהסכמה לספר 'ראש יוסף הלכות ריבית' בשם הרבה פוסקים שכתבו להקל בזה.

לסיכום: באופן שעבר אדם וטעה וכבר לוה מחברה שהיא בע"מ יש להקל לסיים את העיסקה כפי שהוסכם תחילה ביניהם כדי שלא יבוא לידי הפסד. אבל ראוי לכל חברה שהיא בע"מ וכל שכן לחברה רגילה, לעשות היתר עיסקא קבוע, שכל העוסקים איתם הוא בכפוף לתנאי היתר עיסקא כתקנת חכמים.