ההשקעות הכשרות בקופות גמל וקרנות פנסיה / השקעה בקריפטו וביטקוין

שוק ההון המודרני, ובראשו השקעות פנסיוניות ארוכות טווח, מעורר שאלות הלכתיות הנוגעות לשני איסורי יסוד: איסור ריבית, ואיסור מסייע בידי עוברי עבירה או שותפות באיסורים (כגון חילול שבת).

האמנם יש חיוב הלכתי להשקיע דרך מסלול הלכה

תשובה

עיקר ההלכה שאין חיוב להשקיע דווקא במסלול הלכה. אלא שיש הנזהרים יותר שיהיה הממון שלהם נקי וכשר מכל חשש צד איסור, ומשקיעים דווקא במסלולי ההלכה המפוקחים על ידי מגוון ועדות המפקחות על כך.

ביאור הדברים

בתי ההשקעות משקיעים את כספי החיסכון של השכירים והעצמאים במגוון אפיקים, לרבות מניות ואגרות חוב של חברות ישראליות הנדרשות להתנהל על פי ההלכה. בתגובה לחששות אלו, הוקמו 'מסלולי הלכה' המפוקחים על ידי תלמידי חכמים, המבטיחים השקעה בחברות שחתמו על היתר עיסקא, וכמו כן נמנעים מלהשקיע בחברות העוברות על שאר איסורים.

א. השקעה במסלולים הכלליים

מעיקר הדין, ההשקעה במסלולים הכלליים מותרת בהסתמך על צירוף היתרים, תוך הבחנה בין סוגי הנכסים:

1. השקעה במניות: שותפות ולא הלוואה בריבית

מניות ומט"ח: קניית מניות או מטבע חוץ (מט"ח) אינה נחשבת מבחינה הלכתית ל"הלוואה בריבית", אלא שותפות עסקית.

היעדר ביטחון לרווח: המאפיין העיקרי הוא שאין ביטחון ודאי לרווח (כפי שיש בריבית קצוצה), שכן המשקיע הוא שותף לרווח ולהפסד כאחד.

יש לציין שהשקעה במט"ח אמנם יש בה איסור ריבית מדרבנן, מכיון שאין זה הכסף הרגיל שמשתמשים בו באותה מדינה. אלא שבקלות אפשר לפתור את האיסור בזה. ובהשקעה על ידי חברות השקעה יש מקום נרחב להתיר אף לכתחילה וכפי שיבואר.

פסיקת ההלכה: העיקר להלכה הוא שמותר להשקיע במסחר מניות ללא צורך בעריכת היתר עיסקא (כמו שמובא בספר "ראש יוסף – הלכות ריבית", סימן קע"ד סעיף ב').

2. השקעה באגרות חוב (אג"ח): צירופי היתרים

השקעה באגרות חוב פרטיות (קונצרניות) נחשבת להלוואה גמורה, ועלולה לעורר חשש ריבית. עם זאת, ההלכה מתירה אותה בשל שלושה נימוקים עיקריים המצטרפים יחד:

חברה בערבון מוגבל (בע"מ): החברות המנפיקות הן בערבון מוגבל, כלומר, הבעלים אינם אחראים אישית להחזר ההלוואה. דעת פוסקים רבים (כדוגמת הראש"ל הגר"י יוסף) היא שמעיקר הדין אין איסור ריבית בחברה בע"מ, כיוון שמדובר ב"ממון שאין לו בעלים ידועים".

תערובת גויים ('יש ברירה'): כיוון שכספי ההשקעה מעורבים לרוב עם כספי גויים, ניתן לסמוך על הכלל ההלכתי "יש ברירה" ולומר שההתעסקות היא בחלקו של הגוי המותר בריבית.

אג"ח ממשלתיות / גויים: השקעה זו מותרת לכתחילה, כיוון שאין איסור ריבית בהלוואה למדינה או לגוי.

3. שותפות וסיוע בעבירה (חילולי שבת ואיסורים)

החשש ההלכתי הוא שקניית מניות בחברה המחללת שבת או סוחרת בדברים אסורים (כגון חמץ בפסח) הופכת את המשקיע לשותף או למסייע לאיסור.

היתר ההשקעה: ההלכה אינה אוסרת השקעה זו, כל עוד המשקיע אינו בעל שליטה בחברה (כלומר, אין לו רוב מניות או יכולת השפעה).

לא בגדר מסייע: במקרה כזה, הוא אינו נחשב כמסייע ישיר או כבעלים לכל דבר ועניין, ואינו אחראי לאיסורים שנעשים על ידי החברה. כך נפסק בשו"ת "אגרות משה" (אה"ע ח"א סוף סי' ז').

רובא דהיתרא: רוב רובם של עסקי החברות הם בהיתר, והזכויות הממוניות של המשקיע (המניות) יכולות להיתלות ברוב הפעילות המותרת.

השקעה שמתחילה ביום חול: אין איסור מסייע בגין איסורים שיכולים להימשך ליום שבת, כל עוד ההשקעה החלה ביום חול (שו"ת "ראש יוסף" ח"א או"ח סי' ח').

ב. מסלולי ההלכה: מעיקר הדין או ממידת חסידות?

מעיקר הדין: השקעה במסלול כללי מותרת לכתחילה, ומי שבחר בדרך זו אינו צריך לחשוש שנתן את כספו לאיסור. ויכול לפדות ולהשתמש בכל הכסף שהצטבר לו שם.

למרות ההיתר, יש שנזהרים ומשקיעים רק במסלול הלכה, מכמה סיבות.

הרחקת חששות: המסלול הכשר מונע לחלוטין את החשש לריבית על ידי הקפדה על היתר עיסקא מהודר וממוקד באגרות החוב.

שמירה על ערכים: המסלול הכשר נמנע במכוון מחברות העוסקות באופן בוטה בחילולי שבת ואיסורים, ובכך מונע כל צד של שותפות בחילול השם ו"רמיסת קדשי ישראל".

המלצת הפוסקים: "טוב יותר למי שיכול להחמיר בזה ולנהל את כספו ורווחיו באופנים הרחוקים מכל חשש איסור ככל שיכול להיות. הן על ידי חשש איסור ריבית אם יהיה, הן על ידי חשש מסייע בידי עוברי עבירה."

השקעה בביטקוין ומטבעות קריפטו לאור העקרונות הנ"ל

1. שאלת איסור ריבית

ביטקוין וקריפטו: כל מטבע קריפטוגרפי (כגון ביטקוין, אתריום וכו') הוא במהותו נכס דיגיטלי ספקולטיבי. קנייתם היא קניית נכס תנודתי. השקעה בביטקוין או במטבעות קריפטוגרפיים אחרים אינה נחשבת להלוואה, אלא קנייה של נכס דיגיטלי או מטבע בדומה לקניית מטבע חוץ (מט"ח) או מניות.

שותפות לסיכון: בדומה לרכישת מניות, כפי שצוין במאמרים, אין ביטחון ברור לרווח, וכמו שיתכן רווח (עליית ערך המטבע) כך יתכן הפסד (ירידת ערך המטבע).

המסקנה ההלכתית (לעניין ריבית): כיוון שההשקעה היא ספק לרווח וספק להפסד, אין בה חשש איסור ריבית (איסור תורה או דרבנן) מעיקר הדין. זהותה דומה יותר להשקעה במניות ובמט"ח, אשר מותרות ללא צורך בהיתר עיסקא.

2. שאלת סיוע לעוברי עבירה / איסורים

במאמרים נדון החשש מסיוע כאשר חברה הנסחרת בבורסה מבצעת חילולי שבת או סוחרת בדברי איסור.

אופי הנכס: ביטקוין הוא נכס מבוזר, הוא אינו קשור לגוף עסקי ספציפי (כמו חברה בע"מ) שבבעלותו נכסים, פעילות או חובות, ואינו מנוהל על ידי הנהלה של יהודים או גויים. לכן, לא ניתן לייחס לבעלות על ביטקוין שותפות בחברה העוברת על איסורים.

פעילות האיסור: אמנם, ביטקוין משמש לעיתים לפעולות אסורות על פי החוק או ההלכה (כגון הימורים או פעילות פלילית), אך עצם אחזקת הביטקוין אינה מהווה סיוע ישיר לאותן עבירות, ואינה בגדר "לפני עיוור" או שותפות פעילה בהן.

המסקנה ההלכתית (לעניין איסורים): אין בהשקעה בביטקוין חשש של "מסייע בידי עוברי עבירה" או "שותפות באיסורים" כפי שהחשש קיים בהשקעה במניות של חברות ישראליות.

סיכום: השקעה בביטקוין מותרת מבחינה הלכתית, כיוון שהיא דומה במהותה לקניית מניות ומט"ח, שאינן בגדר הלוואה בריבית ואינן מטילות אחריות שותפות על עבירות של גוף עסקי ספציפי.

אין צורך ב"מסלול הלכה": אין צורך בפיקוח של "מסלול הלכה" על השקעה זו, כיוון שאין בה את החששות הממונים (ריבית) או החששות הפעולתיים (חילול שבת, סחר באיסורים) הדורשים פיקוח.

מסקנת הדברים: מותר להשקיע את הכסף בקופות גמל או בבורסה במסלולים כלליים. אמנם מי שרוצה לבחור במסלול הלכה "תבוא עליו ברכת טוב".