האם מותר לעורך דין לאשר הסכם שיש בו איסור ריבית? הרב משה יוסף

האם מותר לעורך דין לאשר הסכם שיש בו איסור ריבית

שאלה

עורך דין שנתבקש לחתום ולאשר הסכם הלואת כסף בריבית, באופן שהוא אסור מהתורה. או כאשר צריך לאשר הסכם על עיסקה של משא ומתן ומכירת דירה, כשיש שם תנאי שיש בו איסור ריבית. האם מותר לו לאשר הסכם כזה באופן שאינו שותף במעשה עצמו אלא רק באישור הדברים כהוויתן.

תשובה

איסור הלואה בריבית הוא מהאיסורים החמורים שבתורה, וכל מי שההלואה תלויה בו, עובר באיסור זה כאילו הוא מלוה בעצמו בריבית, ולכן אין לעורך דין לאשר הסכם הלואה שיש בה איסור תורה, עד שיסכימו לעשות בדרך היתר או על פי היתר עיסקא.

ואף כשנדרש לתת אישור על הסכם שיש בו רק איסור ריבית דרבנן כגון מכירת דירה וכדומה, יש לו להתייעץ עם תלמיד חכם הבקי בדינים אלו, באופן המותר לעשות כן.

נימוק התשובה

כתב השו"ע יו"ד (סי' ק"ס סעי' א) צריך ליזהר ברבית, וכמה לאוין נאמרו בו. ואפילו הלוה הנותנו והערב והעדים עוברים.

ובגמ' סוף פרק איזהו נשך אמר אביי מלוה עובר בכולן, לוה עובר משום לא תשיך לאחיך ולאחיך לא תשיך, ולפני עור לא תתן מכשול, ערב והעדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך. ומ"מ כתבו שם בתוספות דערב ועדים עוברים תמיד על לאו דלא תשימון, אבל יתכן גם שיעברו משום לפני עיוור כאשר לא היה המלוה נותן ללא הסכמתם. וכמו כן כאשר סומך המלוה על אישור העורך דין, וללא אישורו היה חושש לתת את כספו, נמצא שפעולתו של העורך דין היא מעיקר איסור ההלואה בריבית.

אמנם בריטב"א משמע דבכל ענין אין הערב והעדים ובכלל זה העורך דין עוברים משום לפני עיוור, והיינו משום שמצויים אחרים שיעשו ההלואה על ידם, והרי זה כמי שמצוי לו בחד עברא דנהרא, מ"מ איסור מסייע יש כאן בנוסף על לאו דאורייתא דלא תשימון עליו נשך. ועל כן אסור לעורך דין לאשר הסכם הלואה בריבית, עד שיהיה בדרך של היתר עיסקא ובדרך המותר על פי ההלכה.

אמנם כאשר נדרש לתת אישור על הסכם שעיקר איסורו מדרבנן, והרי עיקר איסור לא תשימון עליו נשך לא נאמר אלא כשעיקר האיסור הוא מהתורה, ובאופן שאינו אלא איסור דרבנן, אין כאן איסור דאורייתא, אלא רק איסור מסייע ביד עוברי עבירה באיסור דרבנן, וכבר דנו הפוסקים אם יש איסור מסייע בדבר שעיקר איסורו מדרבנן, אלא דבעניין שסומכים רק עליו יש איסור משום לפני עור לא תתן מכשול, ונתבאר עניין זה בספר ראש יוסף הלכות ריבית ריש סימן קס"א, ולמעשה אין להקל בדבר זה, אלא על פי היתר מורה הוראה מובהק בהלכות אלו.