מוקד יום הכיפורים - לשאלות הלכתיות בענייני צום יום הכיפורים תשפ"ו - ראיון בלעדי

יום הקדוש יום הכיפורים. יום אדיר בימי שנה. יום שכל עמך בית ישראל בכל קצוות תבל  מתכנסים בבתי כנסיות בתענית ובתפלה, ולב כל יהודי יהמה להתעורר בתשובה לאחר הכנה רבה.

ונשמרתם

עם זאת, בימים ש'בין כסה לעשור', מורי ההוראה די בכל אתר ואתר נדרשים להכריע בשאלות סבוכות של 'חולה ביום הכיפורים', שכן הציבו לנו רבותינו 'תמרור אזהרה', קבעו כללים ברורים ומתחו קו בין הציווי 'ועניתם את נפשותיכם', לבין חובת 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' ששניהם דיבור חד הוא מדאורייתא, בבחינת אלה הדברים אשר יעשה האדם 'וחי בהם' ולא שחלילה יזיק לנפשו ולגופו.

כמידי שנה, כינסנו תחת פונדק אחד, בחסות קופת החולים 'מאוחדת' אשר חרטה על דגלה את  איכות השירות ומתן מענה 'מיידי' לכל אזרח הנזקק לשירותי רפואה, את גדולי ומורי ההוראה של 'קו ההלכה הספרדי', לצד מומחי רפואה של 'מאוחדת', אשר השיבו על שאלות נחוצות העולים על שולחנם של מורי ההוראה בכל אתר ואתר, בדבר 'חולה ביום הכיפורים'.

הרה"ג הרב ירון אשכנזי שליט"א, ראש קו ההלכה הספרדי, המאגד תחתיו למעלה מ 300 רבנים ודיינים המשיבים בכל תחומי ההלכה במשך כל שעות היממה. הרה"ג הרב יוסף משדי שליט"א, ראש כולל 'אמרי בינה' וראש בתי ההוראה 'מדרש הוראה', הרה"ג אהרון שטרית שליט"א מראשי בית ההוראה שעל ידי קו ההלכה בבני ברק, וראש הקיבוץ בישיבת 'נחלת שלמה', הרה"ג הרב אושרי אזולאי שליט"א, מרבני 'גבעת זאב', ונאמן ביתו של מו"ר הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א, הרה"ג הרב עזרי אוהב ציון שליט"א, מבכירי רבני ומפקחי בד"צ 'בית יוסף' ורב קהילת בני התורה, מייסד ומנכ"ל קו ההלכה המיתולוגי סגן ראש עירית בני ברק הרב אליהו שושן, ומנהל המגזר החרדי במאוחדת הרב משה ברים,

ומהצד הרפואי, שני רופאים בכירים ומומחים בדין התענית בקרב החולים, ד"ר עמית הורן, רופא משפחה פנימית וכללית במרפאות אפרת, תקוע וביתר, וד"ר יונתן שולדנפרי, מומחה לרפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה ילדים במרפאות רמות ובית שמש.      

 בין רפואה להלכה

הרב ברים, מציין שמידי שנה הם מוציאים חוברות מתומצתות המקשרות בין הרפואה לעולם ההלכה. "פעם חשבו שאין קשר, אי אפשר לחיות יחד להסתדר יחד, היום יש הרבה פעילות של רופאים ורבנים יחד", והביע תקווה כי שיתוף הפעולה יימשך בכל מעגל השנה.

הגר"י אשכנזי, מעיר כי 'מצווה בחזרת', וכי אלו שאלות נפוצות שעולות מידי שנה על שולחנם של הרבנים, אך מפאת החשיבות לקבל מענה מידיי ולהכריע באופן חד וברור, הם מתייחסים לכך בכובד ראש, ובמהלך עשרת ימי תשובה יישבו כחמישים רבנים, יחד עם שבעה רופאים בכירים וישיבו על שאלות ציבור החולים בענייני התענית.   

מיד בתחילת השיחה הרבנים ביקשו להבהיר שהנכון והמומלץ ביותר לכל מי שיש לו בעיה רפואית קבועה ואינו יודע האם מותר לו לצום, להקדים ולהתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר את התיק הרפואי שלו ויוכל להדריך אותו באופן פרטני, כי פעמים רבות שאם יכין את עצמו מראש יכול לעבור את הצום בבטחה, ובכל זאת אם אדם לא התייעץ מראש יכול להתקשר למוקד המקצועי של קו ההלכה הספרדי שיתקיים ביום חמישי ח' תשרי בין השעות 18.00-21-00 בליווי רבנים ורופאים מהשורה הראשונה במספר הטלפון *3030.        

"כאשר אדם מתקשר למורי ההוראה ושואל שאלה, אנו בודקים היטב את הרקע הרפואי שלו, האם ישנן מחלות רקע נוספות או דברים נוספים שלא הזכיר בשאלה.

כמו כן, יש לבדוק את הגיל, כי פעמים שגיל מבוגר הוא נפקא מינה לעניין סכנה. ההנחיה שאנו נותנים לרבנים היא לא לענות על השאלה לפני שכל התמונה מסודרת. אם התמונה ברורה ואין שום דברים נוספים, מחלות רקע וכדומה, יש להכריע בהתאם לשאלה שנשאל".

אמר הגר"י אשכנזי והוסיף, "יש סיפור יפה ששמעתי מהגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל, על אביו הגדול מרן רבינו עובדיה יוסף זי"ע: היה פעם אחת מבני ביתו ביום כיפור, חולה. הגיע הרופא ואמר למרן, הוא פטור. אמר לו מרן: אני לא שואל אותך אם הוא פטור או חייב, אני שואל אותך יכבד עליו החולי או לא? השנה אנחנו בעיתון הדרך, עיתון שמגיע לעשרות אלפי בתי אב וכל אחד ישאל את השאלה הספציפית שלו.

הגאון הרב שטרית מסביר על תוכנית ההכשרה אותה עברו הרבנים המשיבים במוקד כיפור של קו ההלכה: "הגאון הרב משדי עשה עבודה נפלאה, הרבנים קבלו הדרכה פרטנית – סדרת שיעורים וחוברת מיוחדת הנקראת 'וחי בהם' בה הקיף בצורה ייסודית את כל המחלות השונות וההוראה לגביהם ועוד מידע שבהדרכות שבעל פה.

חוברת זו גם חולקה לכלל רבני קו ההלכה שיוכלו לתת מענה בזמנים שאין מוקד. אני מקפיד להיות בקשר אישי עם רופאים כדי לבסס את הקשר בין הרפואה להלכה ולדייק את המענה. יש לנו מוקד עם 7,000 שאלות".

"אין כיום מוקד שמפעיל -50 רבנים בו זמנית. עם השנים גם למדנו מה הפרמטר של רופא והרבה פעמים יש הבדל מהותי בין הראייה של רופא לראייה ההלכתית. לדוגמא: קיבלנו שיחה לגבי אדם שקיבל אירוע מוחי לפני שלושה חודשים, הרופא אמר מה יקרה אם יצום, מקסימום יקבל עירוי. או מקרה של אנשים שעברו ניתוחי לב והרופא חייב אותם לצום, ואני לקחתי את הטלפון, הלכתי לצד ואמרתי פטור! זה חובתי. זהו בגדר פיקוח נפש".  

דיני נפשות

הגר"י משדי מעיר: "רופא צריך לדעת שהוא לא רב. הרב התפקיד שלו להגיד מה מותר ואסור והרופא צריך להביע עמדה מבחינה רפואית. גם כאן במעמד כל הנוכחים, בדיוק כפי שקורה בימים אלו במוקד, הרופא מביע את עמדה הרפואית, והרב תפקידו להשיב כראות עיני מורי ההוראה. ובעיקר בדברים שחז"ל גילו לנו שהם סכנה, אף אם אינו נראה לרופא כבר כתבו האחרונים שיש לנו לחשוש גם שמא יקצר ימיו אפי' במעט לאחר אריכות ימיו ושניו.   

מבחינה הלכתית גם הכבדת חולי מוגדרת כסכנה, למרות שמבחינה רפואית יכול הרופא לומר שהחולה ב'שליטה' ואם יארע מצב סכנה יוכלו לייצב את המצב, בכל אופן אסור לבוא ליידי כך כדין פיקוח נפש.  

חומרת יום כיפור ויחד עם זה דיני נפשות, מביאים רבים לשאלות בענייני הצום, אם לצום ועד כמה ומה. כל חולה השואל על מחלתו, הרבנים חוקרים אותו לעומק, ומסבירים לו שהחקירה היא לתועלת העניין, משום שיש חוששים לפרט את מצבם מסיבות שונות, או שחושבים שאין בכך משמעות וצורך, כגון גיל החולה וכדו'.

 החקירה הנצרכת על כל הבעיה, ממתי התחילה, ובאיזה שלב היא כעת, מה הם דרכי הטיפול, וכך מבררים את מצב הדם, מצב הכליות, תפקודי כליה, ושאר המערך הרפואי שלו, אם סובל מדברים נוספים חלילה.

מניסיוננו, רבים הם ששואלים על בעיה קטנה שאירעה להם לאחרונה, ולא טורחים לומר שיש להם כבר בעיה חמורה פי כמה וכמה, מחלות, הגבלות, תרופות. הרבנים מבררים איך היה מצבו בצומות קודמים, הגם שאינו מוכרח שכך הדין כעת, מפני שעשוי מאד להשתנות, הן לפי הגיל והן מבחינת המחלה. וכן איך הרגשתו בצומות. לפעמים מתחשבים גם בהרגשת הלב של החולה ומבהירים לו, שגם אם הוא צם שנים רבות עם המחלה, אין זו מצוה, ואסור לעשות כן.  פעמים שההוראה ברורה לא לצום כבר מההתחלה ובאופן רגיל, כגון חולים מסוכנים, רח"ל, שהרבה מהם פורטו בחוברת ו'חי בהם'. פעמים שאפשר להתחיל לצום, ובפרט אם מתעקש לצום, אך להגביל אותו שלא ימשיך בצום, ומסבירים לו בנועם שזה רצון ה', וזהו המצווה שלו, ולא להיפך,

כל זה מבחינת הרבנים אולם גם חולים הנמצאים בביתם צריכים בני הבית להשגיח עליהם הן במודעות שמותר להם לאכול ולהסביר שזו המצוה שלהם כמו מי שנולד לו בן בשבת שעושה ברית למרות שזה מלאכות בשבת, ועוד הסברים שהבנו בהלכות שבת בסימן שכח ושכט, וכן בהשגחה מעשית על החולה".

 חולי סכרת

יש אוכלוסיה לא מבוטלת שחולים בסוכרת. זו מחלה כיודע שישנם סוגים רבים ודרגות חומרה שונות, מה הכלל שצריך להנחות חולי סכרת?   

ד"ר עמית, "אכן, זו שאלה מאד מורכבת. יש הבדל בין חולה שיש לו אינסולין בגוף, לבין אלו שאין להם אינסולין ואז התצאים מתחילים להרגיש את הצום.

סוכרת נעורים זה שונה מאד מסוכרת של מבוגרים ,זה סכרת נפוצה יותר שרואים אצל מבוגרים אצל אנשים שסובלים מהשמנת יתר יש אינסולין בגוף אבל הגוף לא מרגיש אותו באותה מידה, לצורך העניין אם אני ישווה נניח והגובה הסטנדרטי הוא 1.74 לגבר, אז בעבורו נפתח דלת של 2 מטר זה מעולה אבל בעבור מי שהגובה הממוצע שלו 1.90, אז המרחק בינו לבין הדלת הוא 5 ס"מ, הוא מאד מרגיש את הפתח של הדלת הוא צריך להתכופף אז פתאום זה מאד משמעותי בעבורו אותו דבר אם בנאדם צריך סוג אינסולין ובנאדם על סכרת סוג 2 צריך איקס + 10 אז פתאום ,הוא ירגיש מחסור בכמות הרגילה של אינסולין שיש לו עכשיו.

לכן, מחקרים בשנים האחרונות שעשו על צום הרמדאן, ואנחנו שיחזרנו צום כזה השנה על ילדים שצמו ברמדאן וגם בצום כיפור, ויש מענה לכל בעיה שאין כאן המקום לפרט.

  כללו של דבר, חייב ללכת לרופא המטפל מראש לפני שאתם עוברים את הצום, כי אנחנו במוקד כבר לא יכולים לדעת כמה להוריד מכמות הזריקות וכדו', ולכן יש לקבל את היעוץ הרפואי ואז לקבל פיסקה הלכתית וגם לשאול את הרופא מה הידע שלו כי יש רופאים שלא יודעים להתעסק עם הנושאים האלה וזה לגיטימי שלא ידעו, לא כל רופא משפחה מבין בסוכרת".

ד"ר שולדנפרי, מוסיף, כי רצוי להשתמש ב'משאבה חכמה', הקיימת כיום על מנת לאזן את הסוכר בגוף. "כמו כן יש תרופות שחולה סוכרת נוטל אותם ויכול לצום, לכן יש למקד את השאלה שמציבים בפני הרופא ומורי ההוראה, להציג  את כל מכלול התמונה ופרטיה ואז לקבל החלטה.          

הגר"י משדי מעיר, "באופן כללי ההוראה שחולה סוכרת שנוטל אינסולין פטור מהתענית. חולה סוכר שצריך לעשות בדיקת סוכר כמה פעמים ביום, ובמדה שלא יבדוק יש חשש לו סכנה, מותר לבדוק ביוה"כ. וכן חולה סוכר שבודק אחת ליום ובמהלך הצום חש ברע, יוכל לבדוק ביוה"כ כדי לידע מה לעשות, וזו שאלה כללית גם בשבת ויש בזה הרבה פרטים אם לעשות בשינוי ומה צורת השינוי . ובאופן שיש שתי אפשרויות, או בדיקת סוכר ואז יוכל לצום או שיעורים בלי בדיקה, עדיף לאכול ולשתות בשיעורים מאשר לעשות את הבדיקה. והטעם, מפני שהוצאת דם הוא איסור דאורייתא חמור, ושיעורים הוא איסור דאורייתא קל יותר, והוא תלוי בדברי הרא"ש והר"ן בפרק שמיני במס' יומא בהיתר לשחוט לצורך חולה ולא להאכילו נבלה , וגם להר"ן כיון שיתכן שבלאו הכי צריך לאכול אין לעשות בדיקה מיותרת. אמנם אם אפשר לבדוק ע"י גוי או בשינוי {דהיינו ללחוץ באחורי היד } הרי זה עדיף מאשר אכילה מידית  ".

האם והוולד

דינם של מעוברות ויולדות?

הגר"י משדי: "להלכה נפסק כי מעוברות ומיניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים, ואשר על כן היא צריכה הכנה יתירה בשתיה מרובה יומיים ושלושה קודם יום הכיפורים בערך 4-3 ליטר ביממה. וזה גם נחוץ לכל אדם שיעבור את הצום בקלות ללא קושי. נחיצות מיוחדת יש לשתיה, לפעמים כ-3 ליטר ביום, ולא לאכילה. בחוסר שתיה, עשויים להיות צירים וגם היא עשויה להיחלש, עד כדי עילפון. יש לציין שבליטר וחצי מן הסתם יוצאים מעיקר הסכנה, ולפעמים צריך שתיה מרובה כ-3 ליטר וכדו'.

"צריך לדעת שאיסור אכילה ואיסור שתיה הם נפרדים לחלוטין, כמו שכתוב בשולחן ערוך (סימן תרי"ב) דהיינו כל אחד הוא איסור בפני עצמו, לכן כאשר אנו דנים לפטור את המעוברת מן הצום, עלינו תחילה לדון האם תספיק שתיה במקרה כזה או שצריך דווקא אכילה, מהניסיון בדרך כלל אין צורך באכילה ומספיק שתיה מזינה, דהיינו מיץ תפוחים או מיץ תפוזים, חלב שקדים, מרק עוף.

"עם זאת ראינו בכמה דברים שהתחשבו בחשיבות האכילה, ויש מקרים שמצאנו להורות לה גם לאכול. אך במקרה כזה, אם האישה רוצה להחמיר על עצמה, רשאית, ויש לברר לפני כן אצל רופא. חוץ מחולת סוכרת שחייבת באכילה כרגיל.

הגר"א אזולאי מוסיף שיש להתחשב בהרגשת האישה לעניין אכילה, וזה הרבה תלוי בדעת האישה. ולכן גם אם רופא אומר שלא תאכל ודי לה בשתיה, והיא אומרת שהיא זקוקה לאכילה, שומעין לה ואין שומעין לו.

"יש לוודא שתנאי מזג האוויר שהמעוברת בו, יענו על צרכיה. ואם אין לה שום אפשרות והיא שוהה במקום חם מאוד, אז במקרה כזה, צריך לשקול יותר אם להקל לפי הענין.

עד כמה חשוב שאשה מעוברת תלך להתפלל?

הגר"ע אוהב ציון: "מנוחה נצרכת לכל אישה מעוברת. שתשב בבית ולא תלך שום אופן לבית הכנסת. ואף אם הבעל נדרש לסייע ולקצר את שהותו בבית הכנסת, אז חייב לעשות זאת למען שלמות התענית של רעייתו. עם זאת, יש לדעת בדרך אגב, שמנוחה מוחלטת בהריון מסוכנת להיווצרות קרישי דם, אמנם זה מצב קיצוני שלא מצוי שיעשו כן.

"יש לדאוג שהיא תשהה במקום ממוזג ונח למניעת התייבשות, ומורי ההוראה במקומות מסוימים מורים היתר כאשר האישה בלית ברירה נמצאת ללא מנוחה, בחום וכדומה.

הגר"א שטרית מוסיף "יש שני אופנים בהיתר שתיה למעוברות, יש שצריכות שיעורים בכמות גדולה (שיהיה בסה"כ שניים וחצי ליטר), ויש שדי להם בכמות קטנה (כליטר וחצי), ואסור להוסיף שלא לצורך, ומפני זה חייב לברר אצל רופא.

"חשוב לציין שבדרך כלל כל ההיתרים של השתיה הוא מהבוקר של יום הכיפורים, זולת אם מרגישה יובש וצמא. וחייבת להקפיד על שתייה ממותקת ומזינה, ואדרבה עדיף לעשות כן, כגון: חלב, בירה, מיץ ענבים, מיצי פירות, וכיו"ב.

הגר"א אשכנזי מוסיף שבמקום שאסור למעוברת לשתות אבל צריכה לקחת כדורים ואינה יכולה לבלוע ללא מים אין להתיר לשתות את הכדור עם מעט מים אלא צריך למרר את המים ולשתות פחות מכשיעור, ומכל מקום צריכה להיזהר משתיית קפאין קודם הצום ואזהרה זו שייכת לגבי כל אדם כי שתיית קפאין גורמת להוציא את הנוזלים, וקל וחומר אישה מעוברת.

"יש פעמים שנשים החמירו על עצמן והמשיכו את הצום אחר שהתרגלו למצב היובש, ונגרם נזק לעובר. לכן חייבת להציג את השאלה בפני מורה הוראה לאחר שביקרה אצל הרופא, ותציג בפני הרב את כל הממצאים הרפואיים".

הגר"ע אוהב ציון, "אישה מעוברת שהתאשפזה בעבר מחמת צום בהריון, תשאל רב אם לצום שוב בהריון, ותאכל ותשתה לשיעורים, אלא אם כן בעבר היתה סיבה שגרמה לאשפוז ועתה איננה בוודאות. כמו כן, יש לוודא שבהריון הנוכחי לא היה אשפוז, ואם היה אשפוז יבררו שאין כאן סיכון כל שהוא.

 חשוב לדעת, כל מחלת רקע שיש בה סיכון, בתוספת הריון היא מסוכנת מאוד, ולכן – אישה הסובלת ממחלת לב, לחץ דם גבוה, מחלת ריאות, כליות, דיכאון וכו', אסור לה לצום בהחלט וחייב ייעוץ עם רופא, ייתכן מאוד שגם שיעורים לא יועילו במקרה כזה".

"לגבי יולדות, ידוע מה שנפסק להלכה שלושה ימים הראשונים ללידתה, פטורה לחלוטין מלהתענות, ושלושה ימים אלו מונים מעת לעת כפי שפסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהוכיח זאת מהראשונים, ולא כדברי השולחן ערוך.

"משלשה עד שבעה - תאכל ותשתה לשיעורים. ורק אם אומרת שאינה צריכה לאכול ולשתות ורופא מסכים עמה, צריכה לצום. ובשאר האופנים, תאכל ותשתה לשיעורים.

משבעה ימים מעת לעת מגמר הלידה (דהיינו כל שילדה קודם ליל ג' בתשרי) אם הכל תקין, צריכה לצום. ואם אומרת שצריכה לאכול מחמת חולשה (לא מחמת צער לידה), או שרופא אומר שצריכה לאכול, תאכל ותשתה לשיעורים. ואם הרופא, או היא, אומרים שלא מספיק לה שיעורים, תאכל ותשתה כהרגלה".     

צינטור  

מה דינו של יהודי שעבר צינתור?

 הגר"א שטרית, "אם עבר פתיחת חסימות, קידוחים לניקוי הדפנות, בלון, או שהכניסו 'מסתם', או החלפת מסתם, או תומך (סטנד), אינו צם במשך כמה חודשים, וזה בהחלט תלוי לפי מצבו, כגון אם מתפקד כבריא אפשר לצום אחרי שלשה חדשים, ויקח את התרופות לפי הוראת רופא. ואם הוא חלש, יש להמתין כחצי שנה ולהתייעץ עם רופא, ובד"כ די בשיעורים כשעבר הפרש זמן חשוב בין הטיפול ליום הצום. ודעת הרב והרופאים, שאחר צינתור שנמצא אצלו מחלה עורקית או מסתם תומך וכדומה, לא יצום במשך שנה ואפילו יותר, תלוי לפי מצבו של החולה, ותלוי גם בתרופות.

ואם צריך לעבור צינטור למחרת יוה"כ, ישאל את הרופא אם יכול לצום, ואם אין רופא שאפשר לשאלו, יאכל וישתה לשיעורים, ומי שצריך ניתוח אכילה ושתיה לשיעורים".

"לגבי התקף לב - שלושה חודשים ודאי שאינו צם, ויש שהקילו עד שנה, ומה שהורידו לשלושה חודשים, זה בתנאי שחזר לתפקוד רגיל. בכל הנושא של חולי לב, צריך לשים לב למינון של התרופות, אם לוקחים מדללי דם קומדין, חייב שתיה.

הרבה רופאים מומחים סוברים שאין לצום, בכל המצבים. לאחר מכן, תלוי איך הוא חזר לעצמו, ואם עדיין יש לו הפרעה נוירולוגית. אם עדיין יש הפרעה של דיבור, אכילה, חולשה שיתוק, אינו צם".

אפרופו ניתוחים, חולה לאחר ניתוח פטור מהתענית?  

"לגבי ניתוחים, יש ניתוחים ששלושה ימים לאחר הניתוח פטורים מהצום, יש שבעה ימים, יש שלושים יום ויש יותר מכך. כל דבר לגופו של עניין. למשל קוצב לב, אף שכל עם ישראל ראה את ראש הממשלה שקיים סדר יום שגרתי לאחר השתלת הקוצב, זה עדין בגדר חולה שיש בו סכנה". 

ד"ר שולדנפרי, "אי אפשר לענות על השאלה בכלליות, יש מועדים וזמנים לאחר האירוע שבו אפשר לפטור חולי לב. הבעיה היא בתרופות שנוטלים לאחר מכן שהן בגדר מצילות חיים.

בעלי קוצב לב, או מושתל צריך לקחת את התרופות כרגיל, ופעמים שיכול לצום, אלא שבמציאות מצוי חששות סכנה גם בעת לקיחת התרופות, (חשש היווצרות קרישי דם, קוצר נשימה, עילפון), ולכן בהעדר הוראה ברורה ש ל רופא לצום, יאכל וישתה לשיעורים, ולפעמים יאכל וישתה כרגיל, תלוי לפי עברו".  

אדם שנתקף בכאבים בעיצומו של יום הכיפורים, מה דינו?

הגר"י משדי, "כאב פנימי חזק שסיבתו אינה ידועה ומעורר חשש למחלה רצינית, מחללים עליו שבת ויוה"כ, ויש להתייעץ מיידית עם רופא. וע"ע בערך לב, כאב לב וערך ראש. כאבים חזקים מחמת פריצת דיסק, או מחלה ח"ו, ואין לה ברירה אלא לקחת שמן , וכן מי שצריך 'קנביס', והוא מצמיא מאד, יש לברר אצל רופא דרכים אפשריים, סטרואידים, יתייעץ עם הרופא".

 חרדה ומועקה

מחלת נפש מוגדרת כחולי לפטור מהתענית? .

הגר"א אזולאי : "הדבר תלוי בדרגות של החולי. מפני שבדרגה קלה יכול לצום וצריך לצום ובדרגות חמורות פטור מהצום, ומאידך, ככל שמדובר במחלות נפש, בשונה משאר מחלות, אסור לכפות עליהם לאכול, גם לא בשיעורים. לא אומרים להם לצום. ובכל אופן חייבים לקחת כדורים, והכדורים בחלקם יש בהם חומר שמייבש וזה מחייב אותם לשתות. ואגב, היום אין תרופה שבאמת מצריכה אוכל חוץ מסטרואידים, (וגם בזה דיי באכילה מועטת) רוב הדברים היום אין איתם בעיה מהותית.

 הגר"י אשכנזי, "בעיות נפש  בדרגה חמורה, פשוט שפטורים, וק"ו אם הם מאושפזים. מה שחשוב לדעת הוא שלא יורידו את המינון של הכדורים ולא לשנות מהזמנים, וממילא במקרים רבים יהיו חייבים שתיה, כי חלק מהכדורים יוצרים יובש".

אולי מלכתחילה שיאכל וישתה בשיעורים?

הגר"י אשכנזי, "בשביל להתיר אפילו חצי שיעור, זה רק לפיקוח נפש. אכילה ביום הכיפורים זה דאורייתא. בחולי נפש מה שאומרים להם בפועל, זה לקחת כדורים בזמן.

"אם צריך לשתות, שישתה ושיעשה מה שנוח לו, העיקר שיקפיד על כדורים, וצריך להקפיד לא להתייבש.

"רוב חולי הנפש לא מודעים שהם חולים, אז לפעמים צריך גם לדבר עם בן משפחה שישוחח עמהם ושיבינו את הצורך ואת הסיכון הכרוך בתענית".

"ככלל, חולה שצריך ליטול תרופות ומוכרח ליטול אותם עם מים יכול ליטלם עם מים, ויש למררם עם דבר מר, כגון: מי קליפת רימון, מי לענה, מי חילבה, סודה לשתיה, וכן בבית מרקחת תכשירים שונים, תמצית תה מרה, כדי שלא יהנה מהם. ולכן, יש לשים כמות גדולה של תמצית וגם שאינו אדם שרגיל בכך ללא סוכר , וגם לא יהיה חם וכדו' כדי שלא יהנה, וכן קפה נמס מרוכז, והיינו למי ששונא את זה ללא סוכר וקץ בזה, ומ"מ ישתה רק לפי הצורך לבליעת הכדור. חשוב לציין כי שתיה שיש בה קפאין אינו מומלץ, מפני שגורם איבוד נוזלים. אמנם בד"כ דבר מועט אינו משפיע, ואם חושש ישנם אפשריות אחרות".

"ואגב, אין קידוש למי שאוכל בכיפור, ונטילת ידיים נוטל כהרגלו עד הפרק, אבל אינו מברך על נטילת ידים אלא אם כן אוכל כביצה, וכן מים אחר ונים יעשה כמנהגו, ומזכיר לכתחילה יעלה ויבא בברכת המזון".

ישנו נער היפרקטיבי הנוטל מידי יום כדורי ריטלין, האם יש דרך לאפשר לו ליטול אותם כמידי יום?

הגר"א שטרית, "אם זה ממש מדובר בצורך גדול, או משהו שכל הסביבה סובלת, אז יש כדורים שצריך לפורר אותם, וחייב להוסיף אותם למאכל , ואפשר למרר את המאכל  כדי שיהיה אפשר לקחת את התרופה.

אבל, רק אם כראות החכם שיש צורך גדול יש להקל, בהסתמך על כך שהוא חצי שיעור בדבר שאינו ראוי כמבואר במשנה ברורה, כמו כן המדובר בנער המחויב בצום, אבל בילד קטן הקרוב לגיל מצוות יש להקל. עוד הוסיף שבכל אופן אסור לנער לקחת עם הריטלין שום דבר מאכל ושום משקה אפילו המועט ביותר, כיוון שהוא חצי שיעור דאוריתא ואפשר לו לבלוע עם מים מרים".

חיילים במלחמה  

וברוח ימי הלחימה, קובע הגר"י אשכנזי, ועימו ד"ר עמית וד"ר שולדנפרי, קובעים נחרצות כי חייל שנמצא בפעילות מבצעית, פטורים מהתענית, מפני שהפיקוח נפש הוא לא רק לעצמם, אלא לרבים. החייל  חייב להיות ממוקד עם שימת לב מלאה. הגר"י אשכנזי מדגיש שההחלטה בנוגע לחיילים ומצב פיקוח נפש שלהם נתון בידי הרבנית הצבאית בלבד ולא לרבנים מן השורה, משום שלרבנות הראשית יש מידע מדויק על כל פעילות מבצעית, הגנתית או הם יודעים מה תפקידו של החייל ומה הצורך שלו למערכה וכו' ולכן הם מספקים את התשובות המתאימות.

הגר"א אזולאי, חיזק את דברי הגר"י אשכנזי ואמר שכך דעתו של מרן הראש"ל שענייני הצבא צריכים להיות מוכרעים ברבנות הצבאית והוסיף כי הוא יודע שהרב הצבאי הרב אייל קרים עומד בקשר מתמיד עם מו"ר הראש"ל שסומך עליו ועל הכרעותיו בכל עניין ועניין.   

מוקד כיפור

לסיום אני רוצה לשאול על המוקד עצמו כיצד מתנהל, מי נמצא במוקד, ומה הדרך ליצור קשר?

הגר"י אשכנזי: כמידי שנה המוקד של "קו ההלכה הספרדי" הוא מבין המוקדים הגדולים בעולם, במוקד עצמו יושבים כ 60 רבנים המשיבים לאלפי אנשים, הרבנים הוותיקים שמנוסים שנים רבות יחד עם רבנים שמצטרפים אלינו למוקד, רבנים אלו עברו הכשרה מיוחדת אצל הגאון הרב יוסף משדי שליט"א יחד עם הגאון הרב אהרן שטרית שליט"א וקיבלו התמחות בדיוק לנושא הזה.

כיאה למוקד מורחב כזה המוקד עצמו מלווה בגדולי הרופאים וגם השנה יגיעו למוקד הרופאים הבאים: פרופסור שמחה מרגליות מנהל מחלקת צינתורים ולב בבית חולים מעייני הישועה, פרופסור אבישי אליס יו״ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית ומנהל מחלקות פנימיות בית חולים בלינסון, פרופסור אבי קרסיק- אנדוקרינולוג מטפל בכל נושא הקרדיווסקולר - השמנה וסוכרת , ד"ר דוד דהאן מנהל מחלקת מיון בבית חולים אסף הרופא, ד"ר אבינועם צוברי מנהל מחלקת מיון נשים בבית חולים מעייני הישועה, ד"ר גיל פומפ מומחה להריונות בסיכון וד"ר יעקב בן גיגי מומחה לרפואה כללית.

המוקד יפעל ביום רביעי וחמישי ז' וח' תשרי בין השעות 18.00-21.00 בטלפון *3030 או בטלפון 0737860860