האתגרים במערכת החינוך בישראל

פרק א

האתגרים במערכת החינוך בישראל

אתגרים רבים במערכת החינוך בישראל. נתוני הסקרים מראים מצב עגום. אז מה הפיתרון האמיתי לנו - כהורים?

הפתרון היחידי

טרם נפרט את הדברים הגורמים לממצאים הנ"ל, ומדוע בבתי-ספר תורניים המצב שונה לחלוטין וההתרחשויות הנזכרות אינן מצויות בהם, הבה נתבונן מהו "בית-ספר תורני", מה מטרותיו, למי הוא מיועד, ומה תוכן הלימודים בו, וממילא נבין מדוע המצב כה שונה בין שני סוגי בתי ספר אלו.

קיימים כיום מספר סוגי בתי ספר: בתי ספר ממלכתיים המיועדים לכלל המגזרים; בתי ספר ממלכתי-דתי (ממ"ד), שרובם הגדול הם כבתי ספר הממלכתיים בתוספת מעט יהדות; בתי ספר המותאמים למגזר החרדי; ובתי ספר תורניים הפונים לציבור המסורתי/מתחזק/הדתי/החילוני המעוניין שילדיו יקבלו חינוך תורני הכולל: השקעה מרבית בהקניית ערכים ומושגים ביהדות, מידות טובות, אמונה בבורא עולם, תפילה, לימוד על משמעות החגים ופרשת שבוע, לימוד על דרכי התמודדות עם יצרים והגנה מנזקי התקשורת. בתי ספר אלו פונים גם להורים שאחד מהם התחזק והשני עדיין לא.

בבתי הספר התורניים, מלבד ההשקעה ברמת לימודים גבוהה, נותנים חלק מרכזי מאד(!) בהקניית ערכים ומידות טובות, אשר הן אבן בסיס ביהדות, וכפי שכתב המקובל הנודע רבי חיים ויטאל (המהרח"ו) בספרו "שערי קדושה" (ח"א שער ב): "בנפש תלויות המידות הטובות והרעות, והן כיסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה השכלית, אשר בה תלויים תרי"ג מצות התורה". וכל זאת מבלי לפגוע באיכות לימודי החול אשר נלמדים ברמה גבוהה.

לימוד התנ"ך בבתי-ספר אלו, אינו נלמד כבדרך אגב או בצורה רדודה או מעוותת, אלא נלמד בצורה טובה נכונה וחווייתית. כך גם הלימוד על חגי ישראל נעשה בצורה רחבה עם הבנה מיטבית מדוע חוגגים כל חג, ומדוע צמים בימים מסויימים בשנה.  

המורים והמורות אשר להם דוגמא אישית ויידע רחב, מחדירים בתלמידים מושגים ביהדות, מלמדים כיצד יש לכבד את ההורים, לציית להם, ולדבר אליהם בכבוד הראוי – כמצוות התורה (שמות כ, יא): "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ". כך גם בונים הם את אישיות התלמידים ומלמדים את החשיבות הערכית של כבוד החברים, ככתוב בתורה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ - כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח); "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז). מלמדים על הצורך לחמול על האחרים, ועל התנהגות הולמת ללא אלימות. הדגש שניתן לערכים חשובים אלו, בא לידי ביטוי גם בתעודות, בהן התלמידים מקבלים ציון לא רק על יידע לימודי, אלא גם על יחס לחברים מידות טובות וערכים במשך שנת הלימודים.

כבוד והערכה רבה יש בבתי בספר אלו בין התלמידים למורים. כשהמורה נכנס/ת התלמידים עומדים לאות כבוד, דבר המשפיע בהחלט על קבלת הדברים מהמחנכים בלב התלמידים.

צוות בית הספר רואים את המקצוע שלהם כשליחות קודש, דבר המתבטא בהשקעה מרבית ותשומת לב תמידית לתלמידים, בראיית כל תלמיד ותלמיד כאילו הוא הילד שלהם (כדברי רש"י דברים ו, ז), נתינת עינם גם על הילדים 'השקופים', והדאגה להם הן מבחינה רגשית והן מבחינה חינוכית ולימודי, יחס להורים עם חמימות מיוחדת וקשר צמוד אודות הילד, עם יד תומכת ומכוונת. והתוצאות, ניכרות על פני התלמידים, עד כמה מתגעגעים הם לבית הספר ולצוות החינוכי.

בבתי ספר אלו, על אף שמשקיעים לא מעט זמן על מנת להקנות ערכים ומושגים ביהדות בצורה מקצועית ונכונה, אינם פוגעים באיכות הלימוד של שאר המקצועות. לומדים הם את כל תוכנית הליב"ה שעל פי דרישת "משרד החינוך" ואת שאר המקצועות הנלמדים בבתי הספר ממלכתיים,  וברבים מהם מתחילים את לימוד האנגלית כבר מכיתה א', וזאת על מנת שהילדים יהיו ברמת לימודים גבוהה.

ואדרבה, מכיוון שמדובר במסגרות נפרדות, התלמידים מרוכזים יותר, ומצליחים להגיע להישגים לימודיים גבוהים יותר (ראה להלן בהרחבה).

ובפרט שהמשמעת בבתי ספר אלו גבוהה יותר, דבר המאפשר למורים להקדיש זמן רב יותר להוראה במקום לניהול התנהגות. וזאת מלבד מה שהילדים במסגרות אלו, אינם שקועים בהתכתבויות ברשתות החברתיות, וממילא הם מרוכזים בלימודים, וניתן ללמדם יותר.  

וזאת מלבד מה שנחשף במחקר מקיף שנערך על ידי פרופ' איריס לוין מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר יורם דמבו ממשרד החינוך, והפסיכולוג פרופ' רוברט סיגלר מאוניברסיטת קרגי מלון בפנסילבניה, כי בגלל שיטת הלימוד וההתעמקות בתלמוד, מפתחים התלמידים במסגרות תורניות יכולת חשיבה לוגית שעולה על זו של הממלכתיים^[1].

בפרק הבא, נתבונן מזוויות נוספות בגורמים לשינויים שבין בתי הספר הממלכתיים לבתי ספר התורניים.

מחפשים בית ספר תורני לילדיכם?

צרו קשר בטלפון עם 0502704154

• מידע מקיף על בתי ספר תורניים באזור מגוריכם
• הכוונה וייעוץ בבחירת בית הספר המתאים ביותר לילדיכם
• ליווי ותמיכה לאורך כל תהליך הרישום

פרק ב

מדוע החינוך הזה מצליח יותר?

בפרק הקודם, הובאו סקרים אודות אתגרי החינוך בישראל והוסבר השוני שבין בתי הספר הממלכתיים והממ"ד לבין בתי ספר התורניים. כעת נביא מספר סיבות נוספות.

מסגרות נפרדות

(מתוך "המהפך 3" עמ' 73)

ההסברים שניתנו לממצאים, בהם רואים שהציונים גבוהים יותר כאשר ישנה הפרדה בין המגדרים, הצביעו על כך שהמסגרות המעורבות מגבירות הן את אי-השוויון ומצמצמות את ההזדמנויות להתפתחות הבנות, שכן במסגרות אלו ישנה דומיננטיות של הבנים.

ישנן עדויות שהבנים מקבלים יותר את רשות הדיבור, המורים פונים אליהם יותר ומעודדים אותם יותר לשאפתנות בלימודים. והבנות, נוטות 'להיעלם' תוך ההתבלטות של הבנים.

לעומת זאת, הבנות במוסדות הנפרדים, תופסות את בית הספר באופן חיובי יותר, בטוחות יותר בעצמן, נחשפות ליותר מודלים של מנהיגות וניהול חינוכי בידי נשים, ומקבלות יותר מקום להתבלט ולהנהיג^[2].

וזאת מלבד העובדה הפשוטה שבכיתות נפרדות הבנים מרוכזים בעצמם ולא בבנות הכיתה, דבר אשר לו השלכות ברורות אודות ההישגים הלימודיים.

דחיית סיפוקים

הממצאים המובאים בפרק הקודם אודות הפערים הגדולים של קטינים בעלי תיקים פליליים בין אלו הלומדים במוסדות תורניים למוסדות הכללים, נובעים – בין היֵתר – מכך שילד הלומד במוסד תורני מתרגל הוא כבר מגיל צעיר לדחיית סיפוקים.

לדוגמה, הילד מתרגל לברך לפני המאכל ולא להכניסו לפיו מיד כשמתחשק לו. מתרגל הוא להמתין בין אכילת בשר לחלב. ומתחנך גם לגבולות בתחום החברתי - לא להתפרץ אלא להתנהג בדרך ארץ, לא לשנוא ולא להשתמש באלימות פיזית או מילולית.

מפורסם המחקר שערך וולטר מישל בשנת התש"ל (1970) הידוע בשם "מבחן המרשמלו", בו העמידו ילדים בפיתוי שאם לא יאכלו את המרשמלו שלפניהם יקבלו מרשמלו נוסף, ובמצלמה נסתרת ששמו בחדר רואים כיצד הילדים מתגרים מהקרמבו, חלקם התאפקו וחלקם לא הצליחו לעמוד בפיתוי. שנים לאחר מכן, בדקו שוב מה מצבם של אלו שהתאפקו ושל אלו שלא, והתגלה כי אלו שהתאפקו - הזוגיות שלהם הייתה תקינה יותר, היו מסודרים כלכלית, והצליחו בחיים יותר.

מלבד זאת, ילד הלומד בבתי ספר הממלכתיים, הגישה שנקלטת בליבו היא שלא עושים דברים מסוימים אך ורק בשביל שהאדם לא ייתפס ויהיה לו רע יותר בחיים אם יישב במאסר. מה שאין בחינוך התורני, הגישה היא שמה שלא עושים את מה שאסור לעשות זהו מצד הערכים הנכונים שיש לנהוג על פיהם. ואפילו אם ברור לו שלא ייתפס על ידי המשטרה, אינו עושה ככל העולה על רוחו.

וכמו שמסופר על רבי יצחק לוי מברדיצ'וב זצ"ל, שבליל הסדר, שלח מספר מחסידיו לחפש בעיר בגדי משי שנאסר באותה תקופה לסחור בהם. אחר זמן קצר, חזרו החסידים והשיגו בגדי משי אלו. משחזרו, שלחם שוב, וביקש מהם להביא לו 'חמץ' בבעלות של אדם יהודי.

אחרי חיפוש לא קצר, חזרו כשידיהם ריקות: "אין חמץ לשום יהודי באזור!". 

קם רבי לוי יצחק על רגליו, הביט לשמים וקרא: "ריבונו של עולם, התבונן באופיו יוצא הדופן של עמך הנבחר: עם ישראל. הקיסר הרוסי, שליט רב עוצמה עם מערך של כוחות כולל חיילים כלי שיט ובתי כלא כדי לאכוף את צווים, אבטח את גבולותיו, הציב שומרים כדי למנוע יבוא לא חוקי של סחורות, אך סחורות אסורות נכנסות בחופשיות ונמכרות בגלוי. אתה, ציווית בתורתך שלא יהיה ליהודי חמץ בביתו, ללא גבולות פיזיים וללא שומרים, והנה בערב פסח לא נמצא שום שמץ של חמץ בבעלות של אדם יהודי!"^[3]

התבוללות

מצוי שפעמים וההורים אכן מבינים כי בית הספר בו הילד לומד אינו כפי שהיו רוצים מבחינה תורנית, אך מטעמי נוחות וכדומה משאירים אותו שם.

אך הנה, הילד גדל ומתבגר, יוצא לעסקים בחו"ל, ופעמים רבות מכיר שם גויה, ומחליט להינשא לה, ובכך גודע את השושלת היהודית.

וההורים הסבורים כי מה שברור להם שלא עושים, יהיה ברור גם לילד, מופתעים מהעובדה בה בנם בחר בדרך אחרת. הם מוצאים את עצמם במצב של צער עמוק עם המציאות שבנם בחר להתבולל בקרב עמים אחרים בשל חוסר חשיפה ליידע ולערכים יהודיים. הבנה זו מותירה אותם חסרי אונים, ללא יכולת להשפיע על בחירותיו או למנוע את התבוללותו.

התמודדות בחיים

שיטת החינוך של התרבות המערבית שחדרה למרבה הצער לעמנו, מרגילה ומחנכת את הילד עוד משחר ילדותו(!) לנצל את העולם הזה עד תום, כאשר מצוי שרק המשטרה היא הסיבה לגבול.

וזוהי הסיבה העיקרית לדכדוך הפנימי ולעצבות הנפשית הנפוצים כל-כך בקרב צעירים חניכי בתי הספר והבוגרים שאינם מתחנכים על פי דרכה של תורה, וחוסר היכולת של רבים מאחינו אלה, קרבנות התרבות המערבית, להתמודד עם קשיים בחיים, לעיתים עד כדי התאבדות בעת קושי עמוק. שכן אדם שהורגל וחונך להתייחס לנהנתנות החומרית כאל תכלית החיים, ייאבד מיד את שמחת החיים ואף את הסיבה לחיות(!) כאשר יחסרו לו מילויי התאווה, הכסף, והנאות העולם.

אולם בדרך התורה הקדושה, ההורים והמורים, אם הם יראי שמים באמת, משמשים דוגמא חיה לחיים בעלי תכלית רוחנית נצחית, ולעמידה בגדרים ובגבולות גם כאשר אין רווח או הפסד גשמי בצדם, אלא רק מפני שאלה הן מצוות התורה וערכי היהדות. הם יוותרו לעיני ילדיהם גם לצורך עצמם על שלגון קר ביום קיץ חם, רק משום שאין לו הכשר ראוי. הם יעצרו את שטף הדבור באמצע משפט כדי שלא להיכשל באיסור לשון-הרע. והם אף ישאילו חפץ לשכן אף על פי שהוא לא עשה כן כשהתבקש אתמול, משום שהתורה אוסרת להתנקם.

ואשרי ההורים אשר השכילו והצליחו להביא את ילדיהם בעבודה רבת שנים להכרה ברורה כי הטוב האמיתי נעוץ בחיים הנכונים על פי הגדרים והגבולות אשר לימדנו הבורא יתברך לחיות במסגרתם לטוב לנו. למן שבת, תפילין, צדקה, חסד, לימוד תורה וכו', ועד אכילת הטוב והראוי, שמירת הגוף מסכנה, נתינה ונטילה במידה הנכונה ובעיתוי הנכון, שמירת איכות הסביבה וסדר בכל ענין (תמצות דברי הרב זמיר כהן בספרו "מפתחות לחיים" עמ' 252).

בנוסף לכך, בבתי-ספר התורניים מלמדים על כך ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד [כל מה שעושה הקדוש ברוך-הוא, לטובה הוא עושה]", ועל הביטחון בה' - שמספיק לאדם השתדלות סבירה וה' כבר דואג לסדר את כל העניינים בצורה הטובה ביותר עבורו, וממילא אין לו יותר מה לחשוש או לדאוג. כך גם מלמדים על כך שבעת צרה או משבר פונים ישירות לבורא עולם ומתפללים אליו. ואו אז נפש הילד נעשית בריאה ושמחה יותר, שכן יש לו "ארגז כלים" להתמודדות ולא לשלוח יד בנפשו ח"ו בעת משבר עמוק. לעומת זאת, ילד הלומד בבית ספר שאינו תורני, אין לו את כלי ההתמודדות הנפלאים האלו, ובפרט שמעולם לא לימדו אותו שאם הוא מתאבד הוא נכנס לצרה גדולה יותר בעולם הבא, ובכך מעלה בדעתו שעל ידי ההתאבדות הוא מתפטר מהצרה ויהיה לו טוב יותר...

מחפשים בית ספר תורני לילדיכם?

צרו קשר בטלפון עם 0502704154

• מידע מקיף על בתי ספר תורניים באזור מגוריכם
• הכוונה וייעוץ בבחירת בית הספר המתאים ביותר לילדיכם
• ליווי ותמיכה לאורך כל תהליך הרישום

פרק ג

השו"ת המלא – לכל הורה מתלבט

שאלות ותשובות

שאלה: האם בתי ספר התורניים, הם בתי ספר פרימיטיביים?

תשובה: חשוב להבהיר שבתי הספר התורניים אינם מוסדות פרימיטיביים, בניגוד לתיאור בו מנסים בתקשורת לצייר, אלא מדובר בבתי ספר אשר מתוקצבים באופן מלא ממשרד החינוך, והם מלאים חדשנות, טכנולוגיה מתקדמת וחדרי מחשבים כמקובל בבתי ספר אחרים.

שאלה: האם בבתי ספר אלו המסלול הוא שלאחר מכן הבנים הולכים לישיבות?

תשובה: אחרי שהבן מסיים את בית הספר בגיל 17-18, בוחר באיזה מקצוע שחפץ, ולא מנתבים לישיבות דווקא.

שאלה: האם בבתי ספר אלו מנסים להשפיע על דמות ההורים ועל לבושם?

תשובה: בהחלט לא.

לבתי ספר אלו יש ניסיון רב עם הציבור המתחזק והמסורתי. כל הורה באשר הוא, מתקבל בחיבה והערכה, ואינם מנסים לשנות או להכתיב מה יהיה סגנונו. כך למשל, באסיפת הורים, ניתן לראות אימהות מסורתיות לצד אימהות מתחזקות יותר. אבות החובשים כיפה לראשם לצד אבות שאינם עם כיפה. שני צדדי המטבע הינן הקהל יעד וחלק בלתי נפרד מהנוף של בתי הספר אלו.

שאלה: יש הנלחצים שאולי על ידי הכנסת הילד לבי"ס תורני, הילד יגדיל את הציפיות בבית. כמו למשל אם ההורים עדיין לא שומרים שבת, או שהילד עם כיפה והאבא ללא. האם אכן יש מה לחשוש?

תשובה: ראשית, יש לזכור, שגם אם אכן כך יהיה, במקומות רבים הבקשות תהיינה מינימליות וקלות לביצוע, כגון: שאמא תדליק נרות שבת, שאבא יקדש וכדומה. דברים שבדרך כלל גם ההורים נהנים מהם בסופו של דבר.

אולם, לאמיתו של דבר, בוודאי נסכים כולנו, ש"הקרבה" מועטת זו מצד ההורים,  כאין וכאפס היא לעומת הרווח האדיר שבילד המחונך לערכי מוסר ולמידות טובות. ילד היודע כיבוד אב ואם מהו, והוא חי בחברה שאינה מסוכנת לחייו ולשלימות גופו. חברה המנותקת מסמים, סחיטה באיומים, משחקי רולטות מסוכנות, חברות בכתות מסוכנות וכל שאר מרעין בישין אשר לדאבון לבנו מצויים כל כך כאן בארץ בבתי הספר שאינם תורניים (הרב זמיר כהן בספרו "מפתחות לחיים" עמ' 285).

שאלה: האם הילד לא יתבלבל בבית ספר הוא שומע על שמירת שבת, ובבית הוא רואה שההורים לא?

תשובה: חשוב לדעת, שבבתי הספר למתחזקים, מחנכים את הילדים כיצד להתנהל בבית. וכמו שילד לא פונה לאביו ואומר: "אבא מדוע אני הולך לבית ספר ומכין שיעורי בית – ואתה לא", כך אינו מוטרד מדוע האבא ללא כיפה ובבית הספר הולכים עם כיפה. כי הוא יודע, אבא זה אבא, יש לו את ענייניו הפרטיים (הרב זמיר כהן בריאיון לערוץ "הידברות").

שאלה: אנו מחנכים את ילדינו בבית לאמונה בבורא לשמירת שבת ולערכים, מה רע אם בבית הספר לא מתמקדים בנושאים אלו? מה שחסר בבית הספר נשלים לו בבית!

תשובה: ידועים דברי הרמב"ם (הלכות דעות פרק ו הלכה א): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך, צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא ילמד ממעשיהם". כלומר, שהסביבה משפיעה על האדם, וכאשר נמצא בסביבה לא טובה, הסביבה בהכרח משפיעה עליו, גם אם לא בטווח המיידי והקצר, אבל בהכרח משפיעה עליו.

הרמב"ם דן בתופעה זו על מבוגרים, אך היא הופכת קריטית עוד יותר כאשר מדובר על ילדים שעדיין אין להם דעה מובנית ובלתי מעורערת.

כך שגם ילד המגיע מבית טוב, כאשר יושב בכיתה עם ילדים מבתים אחרים שאינם מאמינים כל-כך בבורא עולם וכדומה, הוא מושפע חס ושלום מאותם ילדים, וכפי שאכן רואים בסקרים שהבאנו בראשית הפרק.

מה גם שבבתי-ספר הכלליים, תלמידים מסוימים מגיעים ממשפחות שאינן מודעות לסכנות האורבות באינטרנט, ולכן אין להם מגבלות על שימוש בו. דבר המשפיע בהכרח על שאר הילדים בכיתה להיסחף אחר סכנות האינטרנט. וזהו מלבד זאת מה שהשימוש ברשתות החברתיות בקרב ילדים בבתי-ספר הכלליים, בארץ ובעולם, גרם למקרים של נידוי חברתי, ואירועים טרגיים של פגיעה עצמית ואובדנות אצל ילדים.

מחפשים בית ספר תורני לילדיכם?

צרו קשר בטלפון עם 0502704154

• מידע מקיף על בתי ספר תורניים באזור מגוריכם
• הכוונה וייעוץ בבחירת בית הספר המתאים ביותר לילדיכם
• ליווי ותמיכה לאורך כל תהליך הרישום

פרק ד

"עכשיו אתה בוכה?"

מסופר על הגאון רבי מיכאל דוב ווייסמנדל זצ"ל, שהגיע לפניו אחד הגבירים כשבעיניו דמעות. אחר שהרגיעו מעט, החל הגביר לספר לו שבנו יחידו הכיר גויה וכעת החליט להינשא לה, ובכך ייגדע כל השושלת היהודית שלו ולא יישאר לו זרע יהודי בעולם. ה' ירחם.  

הרב הקשיב בקשב רב לגביר. הרכין את ראשו. ולאחר שתיקה קצרה פנה אליו: אספר לך סיפור. באחת מהערים בממלכה האוסטרו-הונגרית, היה בית הקברות היהודי מחוץ לגבול המדינה, כתוצאה מכך, כל מסע לוויה היה נדרש אישור מיוחד כדי לעבור את הגבול.

אחר מאמצים רבים השיגה הקהילה היהודית אישור תמידי למעבר בין הגבולות בכל לוויה, ללא צורך באישור מיוחד בכל פעם.

אחר זמן, סוחרים ממולחים החלו לנצל אישור זה להברחת סחורות בין הגבולות על ידי ארון מתים.

במהלך אחד מניסיונות ההברחה הללו, הבחין אחד השומרים כי המלווים צוחקים ביניהם, דבר שעורר לו חשד. מיד ביקש לפתוח את הארון, וסחורה יקרה התגלתה לנגד עיניו...

המבריחים נתפסו ולאחר מספר ימים הובאו לפני המושל למשפט.

במהלך תחינתם להקלה, התחננו הסוחרים למושל בדמעות, מחשש לעונש הקשה של גלות לסיביר.

השיב להם המושל: "עכשיו אתם בוכים? עכשיו כבר מאוחר! אילו הייתם בוכים בעת העברת הארון, השומר לא היה דורש לפתוח אותו, וממילא חייכם היו ניצלים...".   

החזיר הרב את מבטו אל האורח המיוסר, ואמר לו בנימה של צער: "עכשיו אתה בוכה? עכשיו כבר מאוחר. היה לך לבכות עליו כבר בעודו ילד - שיתחנך על ברכי היהדות והחינוך התורני. אילו היית בוכה אז ומכניסו לחינוך תורני, לא היית בוכה עכשיו..."

     זמן שיגור החץ

"כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים" (תהלים קכז, ד) – כאשר הגיבור תופס קשת וחץ בידו, בזמן שהחץ עדיין בידו, יכול לכוונו לעבר המטרה הרצויה. אך ברגע שהחץ משתחרר, מסלולו נקבע.

ומלמדים חז"ל, שכך הם בני הנעורים:

בזמן שהילד צעיר, הוא ברשות ההורים, הם עדיין מחזיקים ומאכילים אותו ואינו יכול להסתדר בלעדיהם, ואו אז בידם היכולת לעצב את אישיותם, להשפיע על עתידם, ולנווט לנתיבים מוסריים וערכיים, בדומה להכוונת מעוף החץ. אך אחר שגדל, אין להורים השפעה עליו, ולא יוכלו לשנותו, כדוגמת החץ שהשתחרר מהקשת ומסלולו נקבע.

ומהו הזמן הקריטי ביותר במסע החינוכי של הילד?

בעת בחירת בית הספר עבורו!

שכן רק כאשר שולחם לחינוך תורני כבר מעודם רכים וצעירים לימים, יכול להצליח בחינוכו ולראות מהם נחת, כדוגמת ה'עץ' שרק בעודו קטן ורך ניתן ליישרו, וכדוגמת יריית ה'חץ' שרק לפני שיגורו ניתן לכוונו למטרה הרצויה.

מחפשים בית ספר תורני לילדיכם?

צרו קשר בטלפון עם 0502704154

• מידע מקיף על בתי ספר תורניים באזור מגוריכם
• הכוונה וייעוץ בבחירת בית הספר המתאים ביותר לילדיכם
• ליווי ותמיכה לאורך כל תהליך הרישום

^[1] "מגמות", כרך ל"ח, 3, הוצאת מכון הנרייטה סאלד, תמוז תשנ"ז, יולי, 1997. הובאו דבריהם בספר "המהפך 3", עמ' 101. ראה שם בהרחבה עוד בעניין זה.

^[2] Of schools on student achievement and attitudes',  journal of educational psychology 1986; המהפך 3 עמ' 73.

^[3] וראה עוד בהרחבה בספר "המדריך המלא לחינוך ילדים", הרב זמיר כהן, פרק "הצבת גדרים וגבולות".