למה לא מרגישים חיבור? הרב אלחנן חלאף

למה לא מרגישים חיבור?

אפשר למצוא זוגות רבים, יקרים וטובים שאם נפתח את ליבם, נגלה כל כך הרבה הערכה אחד לשני עד לפרטי פרטים, אך למרות זאת, הרגשת החיבור ביניהם לא הכי מיוחדת, ובמקרים אחרים היא בקושי מורגשת ביניהם.

והשאלה ששואלים אותם זוגות היא: איך יכול להיות? הרי אנחנו כל כך משתדלים להיות טובים, מדוע אנו לא חשים את רגשות החיבור וקשר רגשי בינינו?

אחת התשובות העיקריות לכך, נמצאת בתחילת דברינו: "אם נפתח את ליבם נגלה כל כך הרבה הערכה אחד לשני"! כאשר צריך לפתוח את הלב כדי לגלות את ההערכה של האדם לזולתו, הערכה זו אינה יעילה!

הרבה זוגות מעריכים בלב, מכירים טובה בלב, ואפילו מפרגנים בלב... אך זו בדיוק הסיבה שכל הטוב שלהם נשאר בלב ולא יוצא החוצה.

בהלכות ברכות הנהנין, שכל כולן מיוסדות על הכרת הטוב לבורא יתברך, מצינו הלכה: "אם לא השמיע לאוזנו או לא הוציא בשפתיו - לא יצא" (או"ח סי' קפה), והטעם לכך הוא משום שדברים שבלב אינם דברים.

וכן מצינו במצות ביכורים, כאשר האדם בא להודות להשי"ת על ראשית פירותיו, עליו לקרוא ולומר בפה מלא ובקול רם, עד כמה הוא מודה ומכיר טובה לבוראו, משום שעיקר ההכרה בטוב הוא בכך שהאדם מוכן להביע את הטוב החוצה, ואילו כאשר האדם מחביא את הטוב בפנים, זה נחשב לכפיות טובה, כמו לכפות כלי על הטובה שלא תצא החוצה.

נחשוב בעצמנו כמה הרגשה טובה יש לנו כאשר אנו שומעים מחמאה או חיזוק על אישיותנו, כמה טוב לאדם שיש מי שמכיר בטובתו ומבטא זאת, כ"ש בין בעל לאשה שהקירבה כ"כ גדולה, כמה חשוב להביע את רגשות הלב.

ובאמת שאפשר למצוא בכך דבר מעניין, אותם זוגות המתמודדים בהבעת הרגשות החיוביים, ברגשות שליליים הם פחות מתמודדים, בביקורת והערות הם פחות חסומים ופחות שומרים בלב... זה סימן כי מצב זה הוא תולדה של הרגלים לא נכונים, ובספר "הדרכה ברורה" הרחבנו על כך, וכן על הדרכים להתרגל להביע את רגשותינו החיוביים כלפי זולתנו.

בספר החינוך (תרו) הוסיף טעם מיוחד, מדוע חשוב להביע את הרגשות החיוביים בפה מלא, משום שעל ידי האמירה, האדם מתעורר להאמין יותר במה שהוא אומר, ללמדנו כי גם זוגות המתמסרים אחד לשני, חשוב מאוד שישימו לב להביע את רגשותיהם אחד לשני.

הדברים אמורים אף כלפי הורים וילדים, כאשר הורים רבים מעריכים ואוהבים מאוד את ילדיהם, אך אם נשאל את הילד מה הוא חושב, התשובה תהיה לפעמים מפתיעה! וזאת משום שהדברים הטובים נמצאים בלב ההורים! הילד פוגש יותר את הביקורת מאשר את העידוד, את ההערה יותר מאשר את המחמאה.

נקבל על עצמנו מידי יום לבטא את הטוב של השני, לא צריך לחפש, רק לפתוח עיניים! זה כל כך עושה טוב, וכאשר יש כבוד ישנה אהבה! מילה טובה ועוד מילה טובה, יוצרת איכות והרגשה אחרת בכל הקשר! נסו ותווכחו.