מצוות אגידת ד' מינים והנענועים

1. מצות ד' מינים שיטול כל אחד לולב אחד וב' ערבות וג' הדסים ומצוה לאגדם בקשר גמור דהיינו ב' קשרים זה על זה עם ההדס והערבה משום נוי, ולעשות את שלשתם אגודה אחת. כך נפסק בשו,,ע סי' תרנ,,א סעי' א'. ועי' בדברי הזוהר בפרשת פנחס (רנו.) ובספר מגיד מישרים למרן זצ,,ל (פרשת אמור) ובשער הכוונות (דף ק,,ה ע,,ג) שנתן טעם לסוד ד' מינים שהם רומזים אל בחינות ז' חסדים – ג' בדי הדס רומזים לחסד גבורה תפארת, שני בדי ערבה רומזים לנצח והוד, לולב רומז ליסוד, ואתרוג למלכות עטרת היסוד. ועי' עוד בשעה,,כ (דף ק,,ו) שכתב דד' מינים רומזים לד' אותיות הוי,,ה (במילוי ההי,,ן – שם ב,,ן) דג' בדי הדס נרמזו באות י', וב' ערבות נרמזו באות ה' הראשונה, ולולב נרמז באות ו', (משום שהלולב בחינת היסוד וגם כולל ו,,ק) ואתרוג רומז לה' אחרונה. ואגד הלולב אינו חובה מצד הדין דהא קיי,,ל כרבנן דלולב אין צריך אגד, כמ,,ש בגמ' סוכה (לג.), מ,,מ מצוה מן המובחר לאוגדם משום נוי מצוה דכתיב זה אלי ואנוהו. ועי' כה,,ח (סי' תרנ,,א סק,,ט) שכתב שמכיון שיש בזה מצוה, לכן ראוי לומר לשם יחוד וכו' הריני בא לקשור הדס וערבה עם הלולב לתקן את שורש מצוה זו וכל מצוות הכלולים בה במקום עליון, ויהי נועם וכו'.
2. מנהג הספרדים לאגוד הלולב והערבה כפי דעת המקובלים להניח הדס אחד מימין ואחד משמאל ואחד באמצע נוטה לצד ימין, וב' ערבות אחד מצד ימין ואחד מצד שמאל. בדרשות אבן שועב איתא שיאגוד ערבה בשמאל וההדס בימין ולולב באמצע, והביאו השל,,ה (דף רמ,,ה ע,,ב), אמנם המהר,,י צמח כתב וז,,ל ,,אופן קשירת הלולב עם מיניו תשים ג' הדסים א' בצד ימין וא' בצד שמאל וא' באמצע והלולב תיקח אותו השדרה נגד פניך, כי צד הימין שלו הוא לימינך והשמאלי לשמאלך, ואותו בד הדס שתשים באמצע תטה אותו לצד ימין כי כבר ידעת כי הלולב הוא היסוד המושך מן הדעת דרך חוט השדרה, והבד ימין הוא חסד והבד שמאל הוא גבורה והבד האמצעי הוא ת,,ת כי הוא מטה כלפי חסד, לכן תטה אותו אל הימין, וידעת כי ג' הדסים הם נגד חג,,ת ושני ערבות הם נו,,ה ותשים א' בימין וא' בשמאל, כך שמעתי מהר,,ץ שאמרו בשם מהרח,,ו שאמר בשם מורי זלה,,ה,, עכ,,ל. והובא בפרי עץ חיים (שער כט סוף פ,,א) וכ,,פ כה,,ח סקי,,ד).
3. יש מעלה לעשות בלולב עצמו ח"י קשרים כנגד ח"י חוליות שבשדרה, וכל קשרים אלו עושים בלולב עצמו ומעליהם מניחים ההדס והערבה ואוגדים אותם בג' קשרים, ובדיעבד סגי בקשר אחד. כך הביא הכה,,ח (סקט,,ז) דלהיד אהרן (סי' תר,,ן בהגב,,י) כתב לעשות ט,,ו קשרים בלולב ועוד ג' קשרים עם כל המינים, אמנם כה,,ח כתב שהמנהג לעשות כל הי,,ח קשרים בלולב עצמו, חוץ ממה שקושרים ההדס והערבה עם הלולב שזו בחינה אחרת. ובמרדכי בפרק לולב הגזול כתב שנוהגים לעשות ג' קשרים בלולב כנגד ג' אבות והביאו מג,,א (סק,,ה). ומ,,מ כתב המטה משה (סי' תתקכ,,ו) דבדיעבד באחד סגי.
4. ישים ליבו שיהא שדרו של הלולב יוצא למעלה מאגד העליון טפח כדי נענוע, וכן יקשור ההדס גבוה יותר מהערבה. עי' בסי' תר,,ן (סעי' א') שצריך שיהא שדרו של לולב יוצא טפח, וכ,,פ המשנ,,ב (סי' תרנא סקי,,ד). ולעניין קשירת ההדס גבוה מן הערבה, כן כתב כה,,ח (סקכ,,ד) בשם הלבוש והטעם משום שהוזכר תחילה בפסוק, ועוד כדי שיראוהו כשמברך עליו ולא יאמרו שמברך בלא הדס. וכתב בספר הפרדס לרש,,י (דמ,,ה ע,,א) דאין להגביה ערבה על ההדס ולא לחפותו בו והמגביהו והמחפהו עובר על דברי חכמים ומסתכן בעצמו.
5. נוטל את הלולב בימינו ואת האתרוג בשמאלו, ואף איטר יד נוטל הלולב בימין כל אדם, ויש ליטול אותם כדרך גדילתם, ואתרוג יהיה העוקץ למטה והפרי למעלה. כן פסק מרן השו,,ע (שם סעי' ב' וג') והטעם שנוטל את הלולב בימין משום שבלולב יש ג' מינים דהיינו ג' מצוות, ואתרוג הוא מצוה אחת, כמ,,ש בגמ' (סוכה לז:), ועי' שם בגמ' (מה:) א,,ר ירמיה משום רשב,,י כל המצוות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן שנאמר עצי שיטים עומדים שעומדים דרך גדילתן, וכתב הט,,ז (סק,,ב) דאפי' בדיעבד אינו יוצא אם הפכו. וכן באתרוג יהיה העוקץ למטה והפרי למעלה, ואף שכשהאתרוג תלוי באילן עוקצו נמצא למעלה, ,,מ מיקרי דרך גדילתו, כיון שבתחילת גידולו העוקץ נמצא למטה והפרי למעלה, אלא שאח,,כ מכביד הפרי והעוקץ נהיה למעלה, ולכן העיקר הוא כפי תחילת ברייתו.
6. בשעת נטילת לולב צריך שלא להפריד את האתרוג מן הלולב, אלא שני ידיו סמוכות זו לזו ומתדבקין יחד הלולב והאתרוג, כמו כן יזהר להניח האתרוג למטה בתחילת הלולב ולא באמצעו. עי' בחידושי הרקאנט,,י בפרשת אמור שצריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפריד מן הבניין, וסוד זה נגלה לו בחלום של ליל יו,,ט ראשון של סוכות, והביאו כה,,ח (סקק,,ד) עיי,,ש, וכן יחבר האתרוג עם הלולב למטה ולא באמצע, משום שיש ח,,י חוליות שהעליונה היא כנגד הדעת והתחתונה היא כנגד היסוד, והאתרוג כידוע הוא כנגד עטרת היסוד לכן יש לחברו במקום הראוי לו (כך שמעתי מהגאון הרב חיים אסוס שליט"א).
7. יברך על נטילת לולב ושהחיינו קודם שנוטל האתרוג, משום שאם נטל את האתרוג יוצא ידי חובה, ולכן או שיברך ואחר כך יטול את האתרוג, או שיהפוך האתרוג, או שיעשה כוונה נגדית שאינו רוצה לצאת ידי חובה בנטילת האתרוג עד אחר הברכה. כל זה על פי מה שפסק השו,,ע (שם סעי' ה') וכה,,ח (סקנ,,ז ונ,,ח).
8. סדר הנענועים – דרום צפון מזרח מעלה מטה ומערב, ועי' בכה"ח (סקמ"ט) סודם וביאורם.