טעה בברכת יוצר אור כיצד ינהג

1. אם טעה בשחרית ופתח ואמר במקום "יוצר אור", "אשר בדברו מעריב ערבים", וגם חתם "המעריב ערבים", לא יצא וצריך לחזור ולברך ברכת "יוצר אור". בגמ' ברכות (יב.) שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא, פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא. וביאר הרשב"א דהכוונה אם התחיל ואמר המעריב ערבים והמשיך יוצר אור וכו', יצא ידי חובה, ואם סיים ואמר המעריב ערבים לא יצא, דבברכות אלו העיקר בחתימה, ודווקא בברכת הפירות כיון שהיא קצרה כל כך, אילו פתח באדעתא דחמרא וסיים בדשכרא אנו דנים את הברכה לפי עיקר כוונתו, משא"כ בברכת המעריב ערבים ויוצר אור שהן ברכות ארוכות ניתן לתקנן על ידי חתימה כהוגן. וכך פירש אף בדברי רש"י. ולדברי הרשב"א אם חתם כהוגן אפי' אם לא הזכיר בתוך הברכה כלל יוצר אור, בכל זאת יצא ידי חובה. אמנם מדברי הרא"ש (שם סי' יד) משמע שצריך להזכיר גם בתוך הברכה יוצר אור, וגם לחתום, שכתב "פירש שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים שאמר יוצר אור ובורא חושך אשר בדברו מעריב ערבים וגם מסיים ברוך אתה ה' המעריב ערבים". עכ"ל ומשמע דאם לא הזכיר כלל בתוך הברכה יוצר אור, אפי' אם חתם יוצר המאורות כהוגן, לא יצא ידי חובה. ובדברי הטור יש סתירה, אמנם הב"י מכריע דלעולם בעינן תרוויייהו שיזכיר תחילה יוצר אור, וגם שיחתום יוצר המאורות, ואם חיסר אחד מהם לא יצא. וכן נקט הדרכ"מ (אות א') וכ"פ מרן (סי' נט סעי' ב') והרמ"א (שם). ולהלכה אף דבעינן תרווייהו, מ"מ אם אירע לו טעות ואמר רק את החתימה כהוגן, יצא בדיעבד דסב"ל,  ועי' הלכה הבאה.
2. אמנם אם חתם "יוצר המאורות", אפי' אם בתוך הברכה לא הזכיר יוצר אור כלל, יצא בדיעבד, משום סב"ל. בדעת מרן מבואר שלא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך, אמנם כתבנו לעיל דדעת הרשב"א שיצא ידי חובה, וכ"פ המהריק"ש בהגהות ערך לחם (סי' נט סעי' ב'), והגר"א בביאורו (סק"ד) ובביאור הלכה (בד"ה ולא אמר) שכך גם דעת הרמב"ן במלחמות ה' (ברכות יב) ועי' ברמב"ן שנראה שמפרש כן בדברי הירושלמי (ברכות פ"א ה"ד). ובהלכה ברורה (בירור הלכה אות א') הביא שכן דעת תלמידי רבינו יונה (ברכות פ"א דף ו' ע"א מהספר) בדעת רש"י והרמב"ם, ועוד פוסקים רבים, ולכן נקט דכיון שקיי"ל דאמרינן סב"ל נגד מרן, לכן נראה שבדיעבד אינו צריך לחזור ולברך, וכ"פ בילקוט יוסף (סי' נט סעי' יא, בהערות עמ' תעד).
3. ואם אחר שהתחיל לומר אשר בדברו מעריב ערבים, נזכר והתחיל מייד לומר יוצר אור, אף אם עבר יותר מכדי דיבור, ואפי' נמצא כמעט בסיום הברכה, יצא ידי חובה, אם חתם כהוגן ואמר "יוצר המאורות". במרן לא גילה דעתו אם מה שיצא ידי חובה הוא דווקא תוך כדי דיבור, אבל אם נתאחר יותר צריך לחזור הברכה, או לאו דווקא. והב"ח ביאר דבעינן דווקא תוך כדי דיבור, אבל אם נתאחר יותר לא יצא. וכן כתב א"ר (אות ב'). אמנם המאמר מרדכי (אות ד') כתב דלא בעינן תוך כדי דיבור, ולכן אפי' אם נזכר סמוך לסיום הברכה, מתחיל ואומר יוצר אור. והכריע כה"ח (סקט"ז) שיצא ידי חובה בדיעבד.
4. ואפי' אם התחיל יוצר אור ומייד המשיך "אשר בדברו מעריב ערבים", אם חתם יוצר המאורות יצא ידי חובה. משום שהזכיר יוצר אור, וחתם יוצר המאורות.
5. אם חתם המעריב ערבים במקום יוצר המאורות, אפי' אם בתוך הברכה הזכיר יוצר אור בלבד, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולברך ברכת יוצר אור. אמנם אם תיקן עצמו תוך כדי דיבור יצא ידי חובה. כן כתב הב"י וטעמו משום דהכל הולך אחר החיתום. בפרי חדש (אות ב') כתב לבאר הסוגיא בברכות (יב.) שלא כמו שכתבו מרן הבית יוסף והאחרונים הנ"ל, ומסקנתו להלכה בדעת הרי"ף, שאם פתח ואמר אשר בדברו מעריב ערבים, ובתוך כדי דיבור אמר יוצר אור, וחתם המעריב ערבים, יצא, אבל אם פתח ואמר יוצר אור, ובתוך כדי דיבור אמר אשר בדברו מעריב ערבים וחתם יוצר המאורות, לא יצא. אמנם דעת מרן והראשונים כשחתם המעריב ערבים לא יצא בכל עניין, ורק לשיטת הפר"ח אם תיקן באמצע בתכ"ד ואמר יוצר אור, אפי' חתם המעריב ערבים יצא. ובכה"ח (סקט"ו) הביא למאמר  מרדכי שכתב "מ"ש הפר"ח דיצא לדברי כל הפוסקים לא יצא, ובמ"ש דלא יצא לדברי כולם יצא", וכן פסק בהלכה ברורה, וכתב דכיון שהפר"ח דעת יחיד אין אומרים סב"ל, ולכן צריך לחזור ולברך.
6. אדם שטעה ולא הזכיר יוצר אור ונזכר שטעה לאחר שסיים ברכת אהבת עולם, יברך ברכת יוצר המאורות אחר שמונה עשרה. כן פסק מג"א (סק"א) משפט צדק (ח"ב סי' ס"ב) והביאו כנה"ג (הגה"ט) קשר גודל (סי' י' אות ד') שו"ע הגר"ז (אות א') ועוד. אמנם הא"ר (אות ב') כתב על דברי המג"א דלא נהירא, דלכתחילה ודאי נתקן יוצר אור קודם קריאת שמע לכולי עלמא, אלא יפסיק ויאמר יוצר אור אחר אהבת עולם, וכן הכריע כה"ח משום שידוע שברכות קר"ש הם בבחינת עולם הבריאה ותפילת שמו"ע היא בבחינת עולם האצילות, ואיך יאמר מה ששייך לעולם הבריאה אחר שתיקן עולם האצילות. וכ"פ בילקוט יוסף (סי' נט סעי' י') דהא סדר הברכות אינו מעכב, ובהלכה ברורה (בירור הלכה אות ג'), נקט שעדיף לומר אחר שמו"ע.