אופנים נוספים שמצטרף למניין אף שאינו בתוך בית הכנסת

מי שעומד אחורי בית הכנסת, ויש חלון ומכניס ראשו מבעד החלון לתוך בית הכנסת, הרי הוא מצטרף עמהם למניין, אבל אם אינו מכניס ראשו מבעד החלון אל תוך בית הכנסת, אפי' אין החלון גבוה, ואפי' רואה את הנמצאים בבית הכנסת והנמצאים בבית הכנסת רואים אותו, אינו מצטרף. בגמ' פסחים (פה:) מבארת הגמ' את גבולות ירושלים לעניין אכילת קדשים קלים,"החלונות ועובי החומה כלפנים" ופירש"י דאף שלגבי שערים נקטה הגמ' דהוי כלבחוץ, בכל זאת בחלונות הוי כלפנים, והטעם משום שמצורעים באים בשערי ירושלים לכן נקטו שהשערים עצמם כלחוץ, משא"כ בחלונות, לכן הוי כלפנים. וה"ה לתפילה. וכתב ב"י "ומשמע לי דהאי דחלונות ועובי הכתלים כלפנים, כשראשו ורובו בחלון או על עובי הכותל הנראה מתוך הבית, ומצאתי שכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב בשם גאון דמכניס ראשו בחלון מצטרף עמהם למניין עשרה ולא חילק בכך". וכ"פ בשו"ע. ובכה"ח (סקע"ו) הביא מחלוקת כאשר החלון נמוך אבל יש סורגים שאינו יכול להוציא ראשו, האם סגי בזה שרואה ורואים אותו, או שצריך להוציא ראשו בפועל, דלהמהר"י אזולאי בספר טוב עין (סי' חי אות ל') מצטרף וסגי בראיה, ובתנאי שיש רווח בין הסורגים כמלא מקדח, ובספר סידור בית עובד (בדיני הקדיש אות מא) אינו מצטרף וכה"ח נקט להחמיר.

אם מקצת מן הציבור עומד בחדר אחד ומקצתן בחדר אחר, ושליח ציבור עומד בפתח שבין שני החדרים, מצרף את כולם. כך פסק הטור בשם הרא"ש, וכ"פ השו"ע (סי' נה סעי' טו) ונלמד כן מדין זימון שאם המברך יושב כל הזמן על מפתן הבית הוא מצרפן. וטעם הדבר כתב המשנ"ב (סקנ"ד) דכיון שהוא הש"ץ כל אחד נותן דעתו עליו והוא מחברן יחד.

וכל שכן אם היו תשעה בתוך בית הכנסת, ושליח ציבור עומד בתוך חלל הפתח, שהש"ץ מצטרף עמהם להוציאם ידי חובה. כן כתב הפרישה (סק"ז) ועי' פמ"ג (א"א סקי"ב) שכתב דדווקא כשיש חלק מן הציבור בחדר אחר, אז הש"ץ מצרפן, ואפי' אם יהיו ששה במקום אחד וארבעה במקום אחר הש"ץ מצרפן, אבל אם תשעה נמצאים במקום אחד וש"ץ בחלל הפתח אינו מצטרף אליהם והביאו כה"ח (סק"פ) אמנם הגרע"א (בהגהות השו"ע סק"ח) דחה את דברי הפמ"ג ונקט כהפרישה, וכ"ד הלבושי שרד (סקט"ז) וא"ר (סקי"ג) וחקרי לב, ובשו"ת איש מצליח (ח"א סי' יג) כתב שכיון שדעת כל הפוסקים הנ"ל להקל יש להקל במקום הצורך, ובהלכה ברורה (סי' נה אות מא) נקט להקל לכתחילה.