עיקרי הדינים שמתחילים מי"ז בתמוז ודיני התענית

תענית יז' בתמוז ודיני בין המצרים

גזרו חכמים תענית בי"ז בתמוז שבו ארעו חמש צרות, נשתברו הלוחות ובוטל התמיד בבית ראשון והובקעה העיר בבית שני ושרף אפוסטמוס הרשע את התורה [בית שני, ועין ירושלמי תענית, וכתב בספר ידיד נפש תענית פרק ד שהיא התורה שהייתה מונחת בארון, ובספר עלי תמר תענית פרק ד' כתב דלא היה זה מקרה בודד של ס"ת יחיד, אלא שהיתה גזירה כללית מאפוסטומוס על שריפת התורה בזמנם, וכמ"ש בשו"ע שעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך. וכנראה שקבע מקום השריפה במעברתא דלוד או במעברתא דטרלוסא בשביל כל ספרי תורה שקבץ ממקומות שונים, ולפיכך ציינו את המקום, דוגמת שריפת התלמוד בתקופות שונות בדורות האחרונים ע"י צוררי ישראל. ואפשר ששתי המסורות אמת שגם במעברתא דלוד וגם במעברתא דטרלוסה, היתה שריפת התורה ע"י אפוסטומוס הרשע.] והועמד צלם בהיכל [י"א שהוא צלם שהעמיד מנשה בבית ראשון וי"א שהוא צלם שהעמיד אפוסטמוס הרשע בבית שני מ"ד הועמד צלמו של מנשה מ"ד העמיד צלמו של אפוסטומוס. מלשון זה משמע קצת שלא היה זה צלם של ע"ז, אלא צורת צלמו של מנשה או אפוסטומוס, והיה בזה האיסור משום צורת אדם, וכן משמע קצת בפירוש הרע"ב. אולם בבבלי מפורש שהיה צלם של ע"ז. [ועין שם בירושלמי]

ועיקר התקנה היא על מנת לעורר את הלבבות ולשוב בתשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עד שגרם להם ולנו אותן הצרות ולכן חייב כל איש לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה [רמב"ם]

• אין ללכת לטיולים וכדומה בי"ז בתמוז [עין מ"ב תקמט ]
• יש להיזהר שלא לכעוס ביום התענית ואם יש לו משא ומתן יעשה באמונה ונחת ביותר שלא יבוא לכלל כעס [שלה הק' ועין מ"ב תקס"ח סק"נ ]
• ביום התענית אף מי שלא צם לא ינהג עידונים בעצמו ולא יקל ראשו ולא יהיה שמח וטוב לב אלא דואג ואונן [שו"ע תקס"ח י"ב ]
• נוהגים לתת צדקה ביום התענית במנחה ואגרא דתעניתא צדקתא
• אין לתת לילדים ממתקים ביום התענית אלא לפי הצורך
• עישון סיגריות רגילות מותר אולם סיגריות אלקטרוניות למיניהם יש להחמיר מכיון שנחשב כשתייה
• שאר עינוים[רחיצה ,סיכה, תה"מ,] אינם נוהגים בצום [וכתב מ"ב שבעל נפש יחמיר]
• אין איסור לישון ביום התענית ע"מ שלא להרגיש הצום
• כל חולה אף שאין בו סכנה פטור מהצום ואין צריך להשלים
• מעוברות פטורות ואף מן היום הראשון שנודע לה שמעוברת
• מניקות פטורות מלצום ואף אם מניקה אפי' פעם אחת ביום
• חולה שאוכל פחות מכשיעור [כזית בכדי אכילת פרס] יכול לומר עננו [חזו"ע ד' תעניות]

ימי בין המצרים

• ימי בין המצרים מתחילים ביז בתמוז ומסתיימים י' אב [ועין ספר הרוקח סי' שט]
• ימים אלו נקראים ימי בין המצרים ע"ש הפסוק כל רודפיה הישיגוה בין המצרים
• בימי בין המצרים נוהגים לומר תיקון חצות אחר חצות היום
• אין לשמוע מוזיקה וכן אין לעשות ריקודים ומחולות לאחר שקיעת החמה של ליל י"ז ואף שחל במוצ"ש ואף בסעודה רביעית אין להתיר, ובסיום מסכת בר מצוה פדיון הבן או שבע ברכות יש להתיר כבכל ימי בין המצרים
• מותר לאכול בשר ולשתות יין במוצ"ש ליל התענית ובפרט בסעודה רביעית
• טוב להימנע מלברך שהחיינו בבין המצרים על פרי ומלבוש ומתחיל כבר במוצ"ש ובמצווה עוברת יברך
• מותר לברך ברכת הטוב והמטיב בימי בין המייצרים ואף ביום התענית
• מותר ללכת לברכה ולים בימי בין המייצרים ואך למי שלא הלך קודם לכן
• יזהרו שלא להכות את התלמידים בימים אלו
• יש להיזהר מלעשות דברים שיש בהם סכנה בימים אלו
• ואין ללכת ברחוב בין חמה לצל בימים אלו
• וכן יש להיזהר שלא ללכת יחידי מד' עד ט' שעות שבהם קטב מרירי שולט
• כמו שכתוב במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יב

רבנן אמרין שד הוא ולמה קרי ליה קטב רבי אבא בר כהנא אמר דהוא בזא סוגייה דיומא מן ראשיהן דד' עד סופיהן דתשע ר' לוי אמר דהוא בזיז סוגיה דטיהרא מן סופיהון דד' עד ראשיהן דתשע ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין הצל לחמה ראשו דומה לעגל וקרן אחד יוצאה בתוך מצחו והוא מתגלגל ככד א"ר הונא בשם ר' יוסף קטב מרירי עשוי קליפין קליפין שערות שערות עינים עינים א"ר שמעון בן לקיש ועין אחת קבועה לו בלבו וכל מי שהוא רואה אותו אין לו חיים מעולם בין אדם בין בהמה וכל מי שהוא רואה אותו נופל ומת ומרירי שולט משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב חזקיה ראה אותו ונפל על פניו ומת

ועוד מובא שם רבי אבהו היה יושב ולומד וראה איש אחד רץ אחר חבירו ובידו מקל עץ ורצה להכותו בו ראה רבי אבהו מזיק אחד שרץ אחריו ובידו מקל של ברזל יצא רבי אבהו ורץ אחר הרודףואמר לו אל תכהו פן ימות אמר לו הרודף וכי בזה שהוא עץ קטן יכול אדם להרוג את חבירו אמר לו רבי אבהו הרי מזיק רץ אחריך ובידו מטה של ברזל אם אתה תכנו בזה שבידך שהוא של עץ והוא יכנו בזה שבידו שהוא של ברזל וימות .