האם מותר להכין "מנה חמה" בשבת?

שאלה: האם מותר להכין "מנה חמה" מכל סוג בשבת?

תשובה: ב"מנה חמה" דנו הפוסקים מצד ג' אופנים. א. בישול ב. איסור מכה בפטיש באוכלין או "הדחתן הוא גמר בישולן" (ש"ע סי' שיח ס"ד) ג. איסור לש. כמובן אין הגליון יכול להכיל אריכות הדברים וגם כאן הוא לא מקומו. ובקצרה נענה על ראשון ראשון. לגבי איסור בישול וחשש שמא רכיבי ה"מנה חמה" בחלקם אינם מבושלים (בחוברת הכשרות של העדה החרדית מובא שיש ב"מנה חמה" רכיבים לא מבושלים. וכן השיב לי הרב חרל"פ רבה של אוסם) אפשר לערות מכלי שני עליה דהיינו המיחם הוא כלי ראשון, הכוס כלי שני, ומכוס יערה על ה"מנה חמה" ועירוי מכלי שני נחשב כלי שלישי שאינו מבשל אף בקלי הבישול. ב. לגבי מה שכתב הש"ע (סי' שיח ס"ד) שקולייס האספנין אינו צריך בישול אלא מעט והדחתן היא גמר בישולן. אם נסביר שיש בזה בעיה של מכה בפטיש כתבו האחרונים שאין מכה בפטיש באוכלין (עי' הליכות עולם ח"ד עמ' מז). וכ"כ מרן זצוק"ל בעוד כמה מספריו. וכ"כ עוד אחרונים (עי' בש"ע סי' שיח ס"ד ונו"כ שם). ואם נאמר שיש בזה איסור בישול משום שאינו ראוי לאכילה ובכך גומר בישולו ואסור אף בכלי שני או בעירוי מכלי שני (עי' מ"ב סי' שיח ס"ק לו), יש לומר שה"מנה חמה" הזאת ראויה לאכילה ע"י הדחק ואין בזה גמר בישול ודומה לעירוי על גבי מטרנה שהתירו בזה הפוסקים ולא דומה לקולייס האספנין שאינו ראוי לאכילה אף ע"י הדחק וכמו שכתב הרמ"א שם: "והוא הדין כל דבר קשה שאינו ראוי לאכול כלל בלא שריה אסור לשרותו בשבת משום שהוא גמר מלאכה" (ועי' במ"ב שם ס"ק לז. ובחזו"ע שבת ד עמ' שפ אחז כדברי האומרים שהחשש בזה הוא משום בישול). ועוד שמא ע"י עירוי מים צוננים ה"מנה חמה" גם כן ראויה לאכילה וכמו שכתב הב"י (סי' שיח) לגבי דג הטונה שראוי לאכול ע"י הדחה בצוננים שמותר לשפוך עליו מים חמים, ואינו דומה לקולייס האספנין שאי אפשר לאוכלו ע"י הדחה ממים צוננים אלא רק ממים חמים. וכן פסק המ"ב (שם). וה"ה ל"מנה חמה". ועוד מכיון שעירוי מכלי שני חשיב כלי שלישי (חזון עובדיה שבת ד' עמ' שעח) אם כן חשיב הדחה בצונן שמותרת. מה עוד דאמרינן הדחתן הוא גמר בישולן בדבר שהרגילות כך כגון ב"מנה חמה" שהרגילות היא לערות ביום חול מכלי ראשון על ה"מנה חמה" בזה אומרים הדחתן היא גמר בישולן, אבל כאן שמערה מכלי שני שלא כדרכו בחול ודאי לא אומרים הדחתן היא גמר בישולן והוי ככל דבר יבש שלא בא בחמין שמדיחים אותו בשבת (עי' להגר"ש משאש זצ"ל בספרו תבואות שמש חאו"ח סי' סו ובחזו"ע שבת ד' עמ' שעט, ודו"ק) ג. יש סוג "מנה חמה" שיש איסור להכינה מצד איסור לש (יעויין ש"ע סי' שמ סי"ב, מ"ב סי' שלו ס"ק נא והוא פ'ירה. והרב חרל"פ השיב לי כי לדעתו גם קוסקוס ואורז נכללים בכלל איסור לישה. אבל שאר מנות חמות כגון ספגטי, אטריות, נודלס וכו', אין בזה איסור לש ויש לנהוג כאמור. הלכך למסקנה מותר להכין בשבת "מנה חמה" כגון אטריות, נודלס וכדו', ע"י שיערה מכלי שני על ה"מנה החמה" (כלי ראשון הוא המיחם. כל שני הוא הכוס שעירה אליו מהמיחם. ומשם יערה על ה"מנה חמה"). וכן מותר לערות ממצקת על ה"מנה חמה" שמצקת דינה ככלי שני אלא א"כ שהו המצקת בתוך הסיר זמן מה עד שעלו רתיחות התבשיל בתוכה, שיש להחמיר ולדון את המצקת ככלי ראשון. חזון עובדיה שבת ד' עמ' שסב. אבל "מנה חמה" כגון פ'ירה, קוסקוס, אורז שבשפיכת מים נעשה עיסה ע"י שנדבקים חלקי המאכל אחד לשני אסור להכינה בשבת אף אם יערה מים מכלי שלישי, רביעי וכן הלאה.

ומזה באנו לשאלה בדבר מאכל חדש היוצא ע"י חברת "אוסם" והוא שקדי מרק המעורבים עם אטריות ועל השקית מופיעה כיתוב שהאטריות מוכנות לאכילה . צריך לדעת שהשקדי מרק עוברים תהליך של טיגון בשמן דקלים (כן השיבו לנו מאוסם) ולבני ספרד ודאי מותר להשים אותם במרק שהוא כלי שני הואיל ואין בישול אחר טיגון (חזון עובדיה שבת ח"ד עמ' שכא). ואף בכלי ראשון שאינו על האש מותר (חזו"ע שם) קל וחומר בכלי שני. לגבי האטריות בודאי שעירוי מכלי שני עליהם מותר אף אם נאמר שאינם עוברים תהליך אפיה או טיגון מלא וכנ"ל לגבי ה"מנה חמה" שכתבנו לעיל. ובברור שערכתי עם הרב חרל"פ רבה של חברת אוסם הובהר לי כי האטריות הנ"ל עברו תהליך בישול מלא בקיטור ואחרי זה ייבוש. ולפי זה דינם כדין שקדי מרק הנ"ל שמותר להניחם בכלי שני ואף בכלי ראשון שהעבירו מעל האש מותר להניח בתוכו השקדי מרק הנ"ל המעורבים אף עם אטריות. 

כתב וערך:

הרב אושרי אזולאי שליט"א

רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב