שאלה: האם מותר להתעמל לפני תפילת שחרית?

הרב אושרי אזולאי

תשובה: איתא במסכת ברכות (יד.) אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן, אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל, שנאמר "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו". ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן, כל המתפלל ואחר כך יוצא לדרך - הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו, שנאמר "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו", ע"כ. ובתהלים (פח, יד) "ובבוקר תפילתי תקדמך". ועי' בתכלת מרדכי (למהרש"ם ח"ג דינים לשבת שובה אות ריב) שכתב שהעובר ועוסק במלאכה ובצרכי עצמו לפני שיתפלל נקרא עבריין, רשע ופסול לעדות [ופלא שבחינוך מצוה תלג כתב שצריך כל אדם להיזהר שיתפלל קודם שיתעסק במלאכות אחרות כדי שלא יפשע, ע"ש. וכתב בלשון זהורית על מה שאסור מדינא. וע"ע בברכות (ה:) אבא בנימין היה מצטער כל ימיו שתפילתו תהיה סמוך למיטתו, ע"ש.

ובמדרש (ויקרא רבה לד, ג) "גומל נפשו איש חסד", זה הלל הזקן, שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו, היה מהלך והולך עמם. אמרו לו תלמידיו, רבי להיכן אתה הולך? אמר להם, לעשות מצוה. אמרו לו, וכי מה מצוה זו? אמר להן לרחוץ בבית המרחץ. אמרו לו, וכי זו מצוה היא? אמר להם, הן! מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות, מי שנתמנה עליהם, הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות, אני שנבראתי בצלם ובדמות דכתיב (בראשית ב) "כי בצלם אלוקים עשה את האדם", על אחת כמה וכמה, ע"כ. וראה עוד ברמב"ם (פ"ד ה"א) שכתב דכל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק.

וראה בשו"ת דברי חכמים (פ"א שאלה 2) שכתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר להתעמל לפני התפילה, דמכיון שכל שיש בו קצת מצוה, מותר לפני התפילה. ואמנם ראה בספר תפילה כהלכתה (עמ' קיד סכ"ג) שהביא בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל שמותר לעסוק בפעילות גופנית לפני התפילה, אם כוונתו להתחזק לעבודתו יתברך, אם אין לו אפשרות לעסוק בזה אחרי התפילה. וכן ע"ע בשו"ת רבבות אפרים (ח"ה סי' לט) שהביא שבשו"ת עשה לך רב (ח"ד סי' כו) התיר לרוץ לפני התפילה לצורך בריאות הגוף אם יהיה קשה עליו הדבר מאוד אחרי התפילה, רק יאמר מקודם לכן ברכות השחר וקצת פסוקי דזמרה, ע"ש (ומה שכתב שם, קצת פסוקי דזמרה, נראה הכוונה קרבנות שבאמצע פסוקי דזמרה איך יפסיק בהתעמלות).

ויש שרצו ללמוד מדברי ערוך השלחן (סי' פט סע' כד) שכתב לגבי אכילה וז"ל, או אפילו אין לו מיחוש כלל אלא כדי לחזק עצמו כמו בימי האביב שלוקחין רפואות לחזק הגוף והגידים ואם יש ברפואות האלו אפילו מיני אכילה ושתיה גמורים, מותר דכיון שעושה זה לרפואה, אין בזה משום גאוה ואפילו יכול לעשותה אחר התפלה מותר, ע"ש. וא"כ כן גם הכא שמתעמל ועושה לחזק גופו, שרי. וטוב לעשות כן אחר שאמר ברכות השחר וברכות התורה ופרשת העקידה וקצת מסדר הקורבנות וכמו שכתב בתרומת הדשן (סי' יח) שראה רבים מן המדקדקים שהיו נמנעים ללכת לצרכיהם בשחרית עד שהיו נכנסים תחילה לבית הכנסת ואומרים שירות ותושבחות ואחר כך הולכים לעשות חפציהם [והוא כתב דמפשטא דגמרא משמע דלאו שפיר קא עבדי דאתפילת שמונה עשרה שנקבעו עיקר לעבודת הקדוש ברוך הוא קפיד תלמודא להקדים אותה לעשיית חפציו, ע"ש. והעתיקו הרמ"א בסי' פט ס"ג, ויש לדון בדבריו, ואכמ"ל. וע"ע בארחות  חיים (סי יד) ובמה שכתב הב"ח בסי' פט ס"ג ד"ה ואסור לו].

הלכך להלכה, אם סדר היום לחוץ וקשה לעשות התעמלות אחר התפילה, מותר להתעמל לפני התפילה. וטוב לעשות כן אחר שאמר ברכות השחר ופרשת העקידה וקצת מסדר הקורבנות.